Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · ניסן תקמו (1786) · p. [Seite 9]

זמידוע יענו , עדרי צאן יבקשו מרעה [ ואיל אקפץ על הגבעוע , גס אריה ישאג , דוב ינהס וכפיר יען קילו 5 ממעזנעס ילכו לבקש טרף ולמצא אכל לנפשם . אף אנכי רחוק מעשאוע קריה , והמון עיר (כי מה חפצי כס בטובם וכגאונס? ומה ישעי כי אהיה כאחד מיושביהם? הקריה היא מושב הגאוה , בה עעיוז הקנאה , עחשול הרמיה; ויושביה קסירי טוב; זהב ימלאו אוצרועיהס, ובתיהם כסף, יאספי כחול פז, וכחומר חוצוע כעס; אך כס לא ירימו קרנם, בם לא יעגשאו , אחיה לא ידעו ואהבע איש נעלמה מהס אם לבצע כסף, בריע רעים אמה, ועבועוע האהבה תעו נשברו , איש אע דעהו עקוב יעקוב , יגזלו אף ירמאו , ילשינו אף ידברו שקר * אמאס כירלס , אבזה עשרם, וייטב לי מלונויג* מאלמנועיהס, אהלי מהיכלי *נונג,) הבוקר אור ואנכי קזמשכעי, שמת וטוב לב הלכעי על השדה , מה מעיק ריח הדודאים! 1מה נעיס לראוע כפרות השושנה! על נאוע דשא אשב ועיני הולכים ועריס כל הככר * השמימה אביט, מה גאוו עארס י מה מאד גדלו י ארכם ורחבס מי יגידס? אראה ועיני ל<* עכילס: על הארץ אשים פני , והנה תיוע ורמש אץ מספר , כל איש ימצא מחיה לנפשו * כלס מליאי ששון וגיל; זאע העכיננעי ואחרי שוט מחשבועי , ואמר; אן ה" אלהיס הוא מצר כל• היצורים הכל יכול אע כל ברא ועשה , עכן שמיס בחכמה , ׳ יסד ארן על עמודיה , מוציא במספר כל צ5א הככביס וסופר החול על שפע היס; מה טוב לאדם כי יבן אלה , כי יעחכס לידע אע בוראו להעכוגן אע מעשיו ולתקור כל פלאי הטבע! — דעו גדיבי וקציני עם 1 היושבים בטירוע ובהכליס שוככים על מטוע שן עד חצי [היזם בחיץ דעיעיהס, מלובשים בגדי שש ורקמה, אוכלים מעדני מלכים ואין קצה למאכלם , שועים יין מרקח בבל מיני מרקתיס ובשמים במים, מבלים ימיהם כשקוק ובצחוק , כל היום דודים יבקשו ואחרי האהבה ירדפו, דעו! גי עוד לא ידעעס אע הטוב 0וא ועמל כל עענוגועיכס ׳אין שמתה גשמחע איש .מעקר ומעבונן, צמא לדעע, גס ימצא די רווע צמאו, הואלנדיכישחרן ובקצץ עס יעקלס , כי המה רעים ימיהם , דאגה עשתה אועס וכעס חלקם , גס המה נגועים ומוכים , יכל תלי וכל מדוה עליהם יעתברו; והוא חפשי מדאגה, בריא כל העם , וכאב לא ידע , מנע חלקו טובה בארן ו־גורלו נעים " פה אשב משעומס ושומע קול העור, מנגד לי בני המנה הגה יהגו, אשיקוע בכנפיהם ונושקוע אשה אל אחועה ,, שס כין עפאים העוף / 1