Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · שבט תקמו (1786) · p. [Seite 15]

פ יגזכה של מערה וכו" וכוכין ד" אמופארכן ורומן ז,/ פיכזפ׳יד״ה ורומן ז" פ״י רכינו שמואל סלא פהא טומאה■ כוקעפ ותפרש רי״כס שהכוכין היו פפוחין מן הצד וכ״ו (לכאורה יקשה לא יעטו חלל טפח וגס לא יכפתו מן הצד , אלא ש״מ שהוא מטעם שיוכלו לפקוד וגס מטעס שאס יפעוררהמפ חפרדמפ סהפעלפופ יזוז עצמו בארון יפפול המכסה אתר שירום אופה לאדר טפח שכינה ובין הקרקע הרי לפנינו שאס עושין מעיה וכוכין ומניחין הארון נו אין עוברין , אך הארון צריך שיאי׳ בו נקב מן לצד , או מעט מזער קרקע פחפ ראש המפ כממאל כש״ע י״ד נזי׳ שס״ב ק״א " אמנם על אודפ שהקשו על הגהפ אשר״י מי שרוצה לגלופ , אפ החפ וכ״ו וזה דבר שא״א * אציג לפכינס הלץ j על בוריו, ואז יוסר פלונפ כברדס " והוא ש"ע י״ד סי־יי שס״ב ן סעיף א" , ואס נפנו כארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו , I ומ״ח יפה לקברו כקרקע חמש ועיין כשפפי כהן שבנקב שיש { בארון הגי..שיהא כאלו קוברו בקרקע ממש . ולפ״ז נוכל? לקבור המפ בקרקע ד״ל להשיס אופו 3אתן. (ר״ל באדון שאינו קבוע בחסמרופ למען לא יהא עיכוב לעפקו אס ישמע אול רגש , וגס לא ישימו עליו עפר כסר פבור) שיש בו נקביס ונקב א" יהי,׳ פפזח החוצה לאויר למען אס יעח נשמפ לזייס לא פשהופ מהבל הסגור " ולפקוד עליו כל שלשה ימיס כמבואר כש״ע י״ד סימן שנ״ד סעי' וחס ישמע קול רגש אז יעזור הפוקד , ויבואו דברי הרב ב״י על נכון שבפב הדין דפוקדין על המפיס שלפ״ז דעפ הפרישה אינו נוהג בז״הז והיא נגד דרכי הב״י לכפו ב דיניס שאינס נוהגין בזמנינו ולפ״ז סרה גה פלוגפ נבודס על הג״הפ אש״רי שכפב מי שרוצה לגכופ אפ הקבר וכ״ו ר״ל אחר ששמר כלהג" ימיס ולא שמע קול רגש רוצה במס שלשה לגלופ אולי יש בו איזה סימן חיופ אפ״ה מופר לאפמך מדברי הש׳!ע י״ד ס״י שס״ג סעי' ז״ אסור לפפוח הקבר וכי׳ * שהוא 7עפ רכינו ירוחס הביאו הר״אש מ״ש מ״ק * ומאוד יפלא כעיני על כל ’חכמי אשכנז שאינם מוחין להקבר כארון שלס . ועיין בס" ה וו הר פ" ויחי על פסוק ויושם כארון כמצרים שכפב שחי שאיני שלס בבריח! כיוסף הצדיק דיכא יפקד עליו אס משס בארון שלס * ולכן נהגו כל חכמי פולין שאין קוכרין כלל כאר<1 ״ אמנם i עכ״ע צריך לעשופ בו;הכיס " ועל 1