Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · טבת תקמו (1785) · p. [Seite 15]

המלך ע״ה " לכו חזי מפעלית ה* אזי שיי שמוי* נארן , לריש ויהי כל מ־יס שכאמי ויהי איני אלא ציה אחכם ני כן יתפלא הקורא, זלא ידע אה עת לבנות או עת לשתוק• pj על תום כל לברי הספר כלס כתובים בלשין כמשל הקדמוני , גי פעם הדור שאין בה תערובות זה מתתת לארץ; דשת לשוני מעש פיהו ועוד ישית בשמים לת־חר כאדא חולה רעה גם זה ראיתי יהנה הלא הא1ה האנשים את קלקל על ריב לא לו , ולי לאלהיס הכי גמ-צת קללה שאי$ה מאמינים את האמת רשע . יצדיק לא לו כי יריב? הלא אלהיס יריב ואם ירע בעיניו לראות לרך רשעים צלתה , הלא ידע כי המה עיכס, ישאו אם הלל ואם לא קלל , גי א ע חי נועז ה" ויבינהו דרך משפט? ואף כי נאשר את האיש אשר מלאו לבי חכמה ודעת להזהר את אתיו מבלתי הניע אל שתי כזב , הנה יכל זאת לא תאית הקללה בפי איש שלום היו־שר שלום ומשמיע ישועה מאת אדון כל החשיב לרעים (לשיכים ועושה חסד וצדקה בכל האדן < VVX1 לראות את פתשגן הכתב ה 1ז ה דריף הספור , היש בי דברים משכילים לבית גני אדם ומצדיקים את הכותב לענות ב־״יס י^ל ייה שנשאל מפי יחיד , והנה הוא כלו הבל ורעות רות א ן בז דבר טוב גס אתד הכותב פוסת על שתי הסעיפים ירא לדבר תהלת ירא לדבר תקלה , חראה גבריי כמסחרית שלי®, יבקרכס ריב ומדין ונתון תפלה לדברי חכמים טזביס ומשכילים , הלא אלהים יתקר* ואת כי הוא יודע תעלומות צכ משבי הארן; ן:צרם אסייס אזכור עוד לשובה איש יקר רות אשר על נדיבות יקום הי׳ה התורכי י־" שםיכלן כ״י 4תך תערגנסהייס .לי 4 אתרי ,לעילא סבא