Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · טבת תקמו (1785) · p. [Seite 3]

ב מכתבים באר רחובות• &;ש<ןות עינויו מנוע לה״ין ולהצמיח כה השישים הנמצאים נמשלה ושקיליס על משקל העברי, למען הרחיב את גבולה ותגדל תפארתה נודע לכל משכיל , כי מעע גבר האויב , דגל ישראל מעל אדמעו , נשכח .הרבה מן הלשון העבריע , כי לא נשאר לנו ממנה רק מה שנמצא בע״נך , והשאר אשר לא השעמשו בו הנביאים , מכלי צורך אליו בחיבור מאמריהם לסדור חליצועיהס, אנחנו לא נדע מאומה — ודבר שפעים אך למועד להודיע אע כל היקר אשר הלך מעמנו ע״י אבלע שלימויג הלשון, וגס המעט הנמצא בע״נך יש כל מלוע חסופקוע, כי ־ לא נודע ברור ענינימן, ופרטי הוראיעיהן , אכן ניחס להן ענין הנערך אל המאמרים אשר נמצאו בהס; גס נבקש להן לפעמים עזר מלשונוע הילזרחייס הקרונוע אל העכריע לנמצא כזה נמקומוע הרכה בפ״י רש״י והי־א״בע ושאר גדולי מפרשי המקרא'• וכבר נהגו בימי תכיזי העלמוד להביא ראיה משאר הלשונוע על מלוע מסופקוע שבמקרא כמ״ש במ״ס ר/)ה דף כ״ו לא ידעי .רבנן מאי וטאטאעיה וכ״ו והוא הענין שהשיב החבר למלך הגוזר במאמר ב" סיי י״ח "מצא אועה (ר״ל "השפה העבריע) מה שמצא נושאיה (ר״לקהל ישראל) נעדלדלה י "בדלועס וצרה כמעוטס וכ״ו והיו אלו שלש לשונוע משלעפוע "מעדמוע הארמיע והערביע והעבריע בשמועיהס ובהלימעיהס "ובשמזשיהס וכ״ו,, ואחנס אין ספק שבימי חכמי העלמוד, עדין היה קייס חלק רב מן הלשון הנשכח ממנו אחרי הזמן ההוא במשך צוק העיעיס ויוער (לזה בימי חכמי המשנה שהמה ידעו דרכי הלשון בשלימוע בלי ספק , ולכן לא סרו גדולי מפרשי המשנה מלעע כאור לחלוע שנמצאו בחשניוע , כאופן שיהיה מוצאן מלשון יזעכריע וגס השרשיס אשר לא נמצאו כלל ד 3