Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · כסליו תקמו (1785) · p. [Seite 3]

ג תולדות גדולי ישראל1 מולדות״ רבינו משה כן מיימון זכרו לברכי; נצח * התימה וכאשר גמר החבור הגדול הזה חכר עוד סכר המצות. והוי* לדעתי כעין הקדמה , מפני שכוונת התכס היה כתכוריו בחינת מכליי; הסדר , וזה אשר שמר בכל זמן וככל עגין , וגס למת טעם וסכה לכל מצוה כסדרה וכהלכתה, כי אס יסכל ■ההמון מבלי לבקש סדר וסבה כלל ולא יבוקש להם תכלית , זה יביא לפעולות הכל . כי כוונת כלל המורה על שני דבריס והס 'תיקון הכפש ויתקון הגוף; אמגס תקון הנפש הוא שינתנו להמון דעות אמתיות כפי יכלתס , ומפני זה יהיה קצתס בפירוש וקצתם כמשל , שאין בטבע ההמון לסבול השגת הענין ההוא כפי מה שהוא ואמנם תקין הגוף יהיה כתיקון עניני מחיתס קצתם עס אצתס , זזה הענין ישלם כשני דבריס , האחד מהס , להסיר החמס מביניהם , והוא שלא יעשה כל איש הישר בעיניו , אבל יעשה כל אחד מהס מה שבו תועלת הכללי; והשני ללמוד כל איש מדות מועילות בהכרח , עד שיסודר עטן המדינה ודע ששתי ■ הכוונת האלה , אחת מהן כלא ספק קודמת ,;הוא תיקו^ הגוף שהוא הנהגת המדינה ותקון ענין אנשיה כפיי היכולת .־ והית הצריכה מתר תחילה , מעני שאין יכולת להגיע אל הנמנה הראשונה והוא תיקון הנפש אחר שיגיע אל השנים הזאת ותורת משה רכינו הכוללת כל המצות הטבעיות למודיות כמוסיות שמעיות ושכליות אמנם באה לתת לנו שתי השלממת יחד ר״ל תקין עניני בני אדם בהסיר העול, וגקנות המלות הטובות והתעללות, עד שתתכן עמידתם והתמדת6על סדר אחד , להגיע כל אחד חהס אל שלימותו הראשון ואחרי שהחכם התכונן את רוחב הענין אשר עליו לבארו ולתלק> ולסדרו באופן הראוי , והיה החבור גדול מאוד עד שכמעט החטיא התועלת המכוון שיהיה מועיל לכל אדם , על כן ג •ג שת