Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · מרחשון תקמו (1785) · p. [Seite 12]

בהרבה דלתימוי^ בעכין זה , קול דברים אנחנו שומעים, ופמונפ ביאור איננו רואים , זיליבי קול , ואס חפצנו להעפיק אפ כל דבריו הארוכים, יהיו למשא וטורח על הקורא ע״כ העפקנו לכד פמציפו ושורש דבריו בדרן קצרה , זעפה נשפוט עמו , נחקור על דבריו ונשאלה אפ פיו, על איזה אופן פהיה ההסגה או העפקפ המעמד לאחור? אם באונס או ברצון? או בסיבה % ואס שלש אלה יעשה לו האס לשבח או לגנאי? בהיויג כי ספס המחבר הוראת. שורש אחר באמדו שהזנת על יצד ההסבה מבלי לפפ טעם לשבח או לפג® כאשר פאופ לענין הזה? ומה שהניח והוראות. שורש מהמה לשבח ושורש בושש לגנאי , נשאל עפה על איזה אופן יורו ביחוד אס בסיבה אס ברצון או כאונס? כיון שהוראת. השרשים השלשה יחל מונחים על כל מיני העכבה למשל המעכב לצאת. , המעכב לאכול המעכב לשלם, המעכב לדבר וכיוצא כזה רבוע , איך נוכל לספוס הנתפס זלהספפק בלבד בהוראפס לשבח או לגנאי כי ביופר ראוי לנו להספכל על במינפ הפעולה אשר ממנה פצא העכבה , והסיכופ החיצוניזפ המחייבים אופה , כמו למשל שיש ביד איש אחד לשלם חובו והביע הזמן לשלם , ובכל זאפ מעכב , בעבור שזאפ מדפו לבקש סיבופ ועלילזפ נדי לעכב , ויש שאין לו החדה הרעה אן־ נפעכב ועבר ומן פרעון בעבור סיבה שהוצרך ליסע, או כפל למשכב על ערס דזי וא״כ אונס חולי הכריחו לעכב הפרעון ולפי דעפ התחבר בא<1ה מלה נשפמש על השני העניניס האחרונים אס במין בושש הוא לגנאי f< ואס הסיכה או האונס מזנעהו מה בנאי יש? ואם כמלפ מהמה הוא לשכת , אס באמפ הסיכה והאונס הכריחו לעכב הפרעזן מכל מקום אין בו שבח? ואס במלפ אחר? לפ״ז לא נדע מאיזה טעס עכב , כי היראפ אחר יורה לבד שיש שימי סדר? זכהיזפ שכזזנפו בחקירפ השרשיס הנרדפים הוא עני; הדעפ המבדיל ביניהן , שבעבורן הוצרך הכפוב להשפמש בענין זה בשורש זה ובענין אחר בשורש הדומה , כי אין ספק שכל דברי הפורה נכפבו בכוונה נפלאה והמליצזפ שקולופ ולא בהזדמן כדברי חיל, אך יסולפן בדעפ קדושים, (דוח אלה י דבר בם , זעפה נראה ונשפעה יחדיו הכפוביס אשר נזכרו בהן השמופ אהד מהמהובושש, אס יפאימז כהוראפי אשר הניח המחבר, או אס הס סופדים ומפנגדיס " כפיב אס יפמהמה חכה לו {חבקוק כ" ג,׳) זזה נאמר על המשכפ הגאולה שאע״פ שעוד יתלופו עידן «גידניס עד בוא עפ מועד ,