Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · מרחשון תקמו (1785) · p. [Seite 10]

שעי הקצוות ששתיהן דע ה״א מה ס תוספות זה״צ חסרון (למשל הרבות צדיןוקג מכלי בחינה הוא פזרנות וקפיצת הידיס היא כילות והממוצע הראוי היא נדיבות שיעיין למי ומה ומעי וכמה) ואמנם ישיבת באמת הממוצע ואליו צריך האדס לכוון , וכמו שהגוף כשיצא משוויו נראה על איזה צד כסה , ונעמוד כנגדו בהפכו עד שישתוו? ואת״כ נסלק ידינו מן ההפכי ונעשה מה &יעמידהו , כן נעשה במידות ומה שעשו החסידים הקדמונים לנסותם אחרי קצה האחרון I לפעמים , כמו בצום ולבוש הצמר והתבודד במערות? לא עשו דבר מזה אלא או דדן רפואה או להפסד אנשי המדינה , וכאשר ראו החכמים בעיניהם שהחסידים עושים אלה הפעולות , ולא ידעו כוונתם חשכו שהם סוכות , כוונו אליהם בחשבם שיהיו כמותם, ויענו את גופם <יתשבו שהם קנו לעצמם מעלה ויודה טובה ושבזה יתקרבו אל השם (כמו שעוד היום רבו הכסילים המסגפים גופם ומונעים מעצמם אפילו ה ענג הראוי ומותר , ואומרים כלבבם הלא ה׳ צוה זאת , וזאת המסילה לעלות השחימה ־— ויש חישב לאבד עולם שכלו טוב , ויבזה תבל וחמודותיה למלאכה כמבזה ונמס, ויאחר בחלקות לשונו מה יושיעני pi , וכאשר הגי׳ע עתה להגשא אל המנוחה ואל הנחלה , אז הוא נמהר (פוחז לשאת משארות העולם וחמודותיו צרורות בשמלתז על שכמו , ולא יעצמו הגשם לקחת מלוא חפניו כל אשר יוכלון שאת , וכפיו ידבר מלכי ואלהי מה תתן לי ואנכי הולד ־־־־) והס לא ידעו כי ילכו ארחית עקלקלות ואלו הפעולות רע , וכמו שמצינו שהש״י ענה ע״י נביאו זכריהו וצוה אותם ביושר ובמעלה לבד לא בצום , וכה אחר להם 1 כי צמתם וספוד בהמישי ונו" {הצם צמתגי אני? וכי תאכלו וני תשתו ונו" — כה אמר ה׳ צבאות לאמור : משפט אמת שפוטו וחסד ורחמים עשו , איש את אחיו, אלמנה ויתום גר ועני אל תעשוקו # ורעת איש את אתיו אל תחשובי בלכככס * והאמת והשלום אהבו I ־־ל