Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- תקמה (1784-1785) (1785)
- Issue
- אלול תקמה (1785)
- Date
- 1785-01-01
- Page
- [Seite 5] (sequence 5)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/9582265-9593580-9593672--0531-9593677- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
קפא שהמת הגמור ודא' אין בו עוד־טומאת. אבן מסמא עשו זאת לגדי ולסייג כדי להרחיקו מן העביה ביחיד בטהרות עשו יועלה והרחקה יתירה נמ״ש ביומא שקשה להס טומאת קדשים יותר מש״דדוק בפי׳רשי׳בגמ׳ דנדה ותבין שכך היא , גס מוכרח בל' הפק שהרי אמרו לספרי (ומובא בם׳' הר״מ) שדבר טומאה, זו של זב מת ■מד"כץ היא' (וא7׳כ אין שורפץ עליה ת״יק) ואס היה מחשש עילוף גס במת גמור (.כהבנת מעלתו) אז לא היתה טומאתו מגזרא ד״ה בלבד אלא משוס ספק אקוד של תורה שאסור הוא מן התורה לפ״ד רכיס וגדולים (עיין קז״כ סל״ג) פו יפגע כעצמו של איסור וכה"■ג?ישיטא דשורפין עליו ת״ק .ועוד תדע שכך הוא פירוש ג*״א זו, שאס כדבריך שחשו בכל מת שמא אינו •מת אלא נתעלף א"כ הוספת קמח הוסף־מיס, ותאמר שכל מת (שאינו ,זב) לא ,נחוש לטומאת טהרות וקדשים במגעו ומשאו (,ואף כי כבר הובל לקבר) לדוכס כודאי לשוס דגר לעבור בלאו וכרת ולהתחייב קרבן השוגג עד שימוק הכשר , .ולא שמענו עד כה .ולא •אשתל״יט תלמודא מלאשמועינן כי הא .בשוס דוכתא הא ודאי לאו מלתא , אין אלה דברי הבאי •ומה שכריס מעלתו לומר בלשון זה "ואס הדבר בספק עד ג״י " וודאי אץ בי משוס הלנת המת כמ״ש להלין כדי להביא לו "ארון .וכי' מכ״ס במקום הצלת נפשות עכ״ד" השמד אל תפן אל און , מי יחשב לומר כן , לא אחשוד מעלתו שכוונת לעקור דין המשנה כל עיקר , שהיא אומרת כל המלין מתו עובר יזין יכו' ולפי׳ד יולד הנמשך כהכרח שכל המלין אינו עובר,, ואדרבא יחייב ההפך שגס חובה היא להלין המת תמיד •כמה לינות ג״י לפתות ח״פ מה שיירת לדין המשנה שאין לו .ציוד כלל לפי הנחתך , קלילה לך אהו" נבכי , בלי ספק שגיאה יצאה מת״י כלי עיון ובחינה, אך שמע בכי הוסר אב , ואל תט מאמרי פי ואל תכנה אל דברי רופאי אליל , כך אמרו חז״ל לענין פ״נ בגל שנפל על ב״א בשבת (עס שהחמירו מאד כעט ן פ״נ כנודע שאין הולכין בו אחר הרוב ואמרו אף אס מצא עליונים מתיס עדיין מפקחין הגל וחחללין שכת על הספק) מ״מ גס הס אמרו שאין כודקץ אלא עד חוטמו וסמכוהו על הכתוב , שכל אשר אין רוח חייס באפיו בידוע שמת ואין בו עוד משוס פ״נ הא למדת שאין ממס בדברי רופא משולל מתורה , אל ירד כני עמו , לשון חכמים הנאמנים עלינו מרפא לעצם אדס הישראלי הנאמן לאל׳היו, המאמין לא יחוש לספקות הנולדות מבעלי אומדנמת והשערות בלתי.נאמנות גס *נסמכות מצטרפות להשגחה פרטית בכלל צדדי מקריהם ככמה בחינות