Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אלול תקמה (1785) · p. [Seite 3]

זזא׳א עשיתי דין לשופרא דמילתא לבקשת האנשים היהלז העומדים עלי כהיותס אתנו פה , חלר פני' לתא ידי ואצבעי לעשות. <רצון איש• להפיס דעת הפר שואל להביא לו ראיה מן התורם או חהככיאיס למנהג הלז התפוס בידינו, ונמצאתי לאשר דרשופי לענות• לאיש■ ע״פדיכו ולתת שאלתו ועשיחי'סמוכות לדבר גסחת׳נ״ו בס״ד במהירות נמרץ כמ״של,עס שדברי חכמים אין צרייציס חיזוק ואי אפשל* לאדם הישראלי לנטות מדכריהס כמלא ניחא הפורש־מהס כפות», מחייו , מעתה איני נזקק בכך כאן , רק להשיב לטענות *זעלתו אני צריך ולהתיר קשר הספיקות .שנולדו לו־ בענין זה *' ראשון תחלה נאמר בצתכו בזה לשונו "לא ידעתי איך מצאנו ,-ידינו ורגלינו מדוע ארכו ממנהג אבותינו הקדושים , הם ,קברו מאיהס בכזכין ומערה והיד פוקדים אותם ג" ימים• ,כדאי, במ״ש וממעשה שהובא נראה ומוכח שאין סימן־ מוחל;!• ,למיתה כ״א אחר ג״י" לזה אני אומר חלילה חולין הוא להרהר אחר מנהיג אבותינו הנפוצים בארבע (עס כל חלופי מנהגיהם בדברים שאין בהם קפידא כלי צן) בזאת הושוו אשכנזים ספרדים מזרחים ומערבים, לא נודע ולא נשמע ככל העולם במקומות אשר נפוצו שמה את-ינו בני ברית שינהגו מנהג אתר עס קבורת מתיהם ממה שנוהגים אנחנו באיצות האלה , ושלא לעכור על-דין המפורש במשנה , ואם לפנים- כישראל- בהיותם יושבים על אדמתם לבטח, היו קוברין בכוכיין, אך עתה נשתקע מנהג זה גס בארן׳ הקדושה כפי הנודע (ואם בימים ראשונים בהיות הארץ בידינו נקל היה לעשותו כדברי אהו" לקבור במכין•, שהיה להם אחוזת קכר מדווח ולפי שהיא־ אח־ הריס וסלעים ומתוקנת ונאה■ בעד מערות , מם שאין כן עכשיו מה• גס בארצות העמקים האלה ובקושי ימצא להס המקום המוכרת-כשפילה־ ובבקעה (ועיי׳ טי״ד ס״שס״ב לשוך בגאון רנ״ט והוא אמנם קשה להולמו ו־בחבולי מו״ק בארתי1 בס״ד} איך שיהא ת״ו וחלילה להעלות ע״פ״ד שוס הרהור ספק שיטעו בכך כל בני הגולה מסולי סעזלס עז סופי , והנא לישראל אס אינם נביאים בכי נביאים הם , והובטחו שלא תשכח תורה מפיהם ומפי זרעם לעולם אף כי דבר מסוים כזה שיש• בו משוס חשש פקוח נפש לפ״ד מעלתו הס מלהזכיר שלא שת לדבר זה שוס אחד מגדולי הדודות רועי'הצאך קדשים 1 עד עתה•, - שנתעורר העניו־ ע״י האימות ומבקשים עלילה לנהוג מנהגם שגצשוינו להבדל מהם ומחוקותיהם (וביחיד ענין אלז שנמשך ובא להס מנהג אבותיהם בידיהם דורשי אל המתים אף־ אס אלה היום אולי שכחו הסבה והטעם בהמתנת קבורת יג 3 מתיהם