Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אב תקמה (1785) · p. [Seite 11]

אובדים את מת\הס?מערות. מבכונק , והת פוקדים עליהם שלשה ימיס לראות. אס עודס חיים , או אס שב רוחס אל -קרכס , כדאי" כח״ס שמתות מצאין לבית הקברות ופוקדים על המתיס עד ג" ימיס ואין חוששין משוס דרכי האמורי , מעשה ־שפקדו ־אפד וחי ב״ה .פייס ואיז״ב מת , אתל והוליד ה" כניס ואח״כ חת ואם הדבר כן יכה אמת כל המדחה מטי» הרי זה משובח דליכא למיחש למדי' אבל אנו אחת שאט קוברים את מתינו בענין שאי אפשר לפקוד עליהם (עיין פרישה) בוודאי שראוי לנו להשהות את מתינו עד שיצאו מכלל ספק חי ואס יארע לנו ת״ו כמעשה .שהובא במ״ס .שמחות כמה •נצטדק? והנה כל חכמי הרפואה יעידון יגידון שאין להם סימן מובהק למיתה נשלפעחיס יתעלף האדם עד שישקיט הדפק ותפבת.הנשימה מכל וכל ויחשבו הרואים שהוא חת ואינו כן / כ״א צריך להמתין עד שיתחיל הכשר להתעכל ולהתעפש יכנראה מדברי אי־ייזל פהס מסכימים בדבר •הזה עס בעלי הרפואה ממעשה דמס" שמחות שהוציאו את המת לבית הקברות •יקברוהו בכוכי( שלהס-ואח״כ קם על דגליו ויחי; ומהאדתנן 3פ" התינוקות הזב והזבה הנדה והיולדת שמתו מטמאין במשא עד שימוק הבשר ובגת" מ״ט ,אמר רב גזירה שמא יתעלף , משמע מדבריהם שקשה הדבר להבדיל בין עילוף למיתה ושאין ׳לנו לעמוד על כתר הדבר עד שימוק .הבשר ואס ־בטומאה *«טהרה חששו לכך עא״כו כמקוס .פקוח נפש. ואף שיש לפקפק על זה תדלא קאמר חוששץ שמא התעלף אלא .גזירה שמא "יתעלף משמע שיש סימן מובהק למיתה אלא .שגזרו תז״ל טומאה משוס •>אינו בקי , והנה אין בסברה קלושה ודקה ,כזו כדאי להוציא את עצמימ מכלל ספק נפשות " והגה יראו מעלתם הרחה את טופס הבקשה אשר לדעתי ראוי להס לבקש מאת מושל בארץ, כמדומה שיתרצה לזה , וכל איש על משכנותיו ינוח בשלוס , ואולס אס לא יתרצה , הנה אין טוב להס צזלעשות כמעשה קדמונינו ז״ל לבנות מערה כבה״ק לטהר שס את החתים כמנהג ולפקוד עליהם .&לשה ׳ימיס ואחר יקברו. וזהו לדעתי חובה על כל הקהלות הקדושות שלא לזוז מדרכיהקדמוניס ז״ל ימין ושמאל כי דרכיהם •דרכי נועס וראוי .לחכמי הדור לזרזס על זה ואס אמנם -ידעתי שלא ישמעו לי כי יד המנהג תקיפה ועזה , ואפשר אהיה בעיניהם כמתעתע , הנה אנכי את נפשי הצלתי» והיה ה שלוס •*: v וזק" משה כידעסדא: