Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אייר תקמה (1785) · p. [Seite 11]

בשורת ספרים חדשים «r * י « ח "(קח״א) שם מלך מלכי המלכים , השין בסגל בעמי ״המיג מלת מלו מלעיל " גם בזה לא יוכל המנקר להצדיקו, כי מה יעשה הרב עס אשת שאול,נאמר שס ושם א$ת שאול (ש״א י״7) זאנחני לא נמצא מלת שם כספרי תנ״ך נקוד סגול רק וי״ו פעמים בהיותה מוקפת למלה שלאחריה , כי אז נצרכת ההשתנות ההיא •בהכרח כעכור בסול הנגינה מת״ג שאחריה נח <אה מה שאיו ק כאן כי איך נקיף מלת שם למלת מלך, בהיות מלך גס כן נסמך אל התכה שלאחריו, דמן הידוע שנחכר «;מיד הסמיכות האחרון יותר חן הראשון, כמו רשפי אש שלהבת יה שהם כלס סמוכים וטעם שלהבת יה במשרת *ופסיק וטעם אש הוא מפסיק, וטעם רשפי במפסיק יותר בדול ממנו, כאשר יבין היודע בבתוח המאמריס וסדר הנגינות * .*גס בזה יהיה הפסוק הנ״ל לעד היותו מסודר בנגיינותיו בזה , טעס ושם כפשטא , ואשת שאול כמונח זקף קטן, ולכן הוצרך גס כאן להנקד שם מלך מלכי המלפיס * ,/(קמ״ח) קדשה , ■אענה על משקלה בעברי והד״לת "בחולם גו" ונכון הוא כי חלת קדושה היא ״תאר לנעימה הסמוכה לה , ולא יתכן לאחור "שמלת קדושה בשו״ג הוא שס לשלש קדושות ״שאומרים וליו, פי לא תאמר ראובן הרב את ״שמעין הריגה ול!ו •" גדאד, •לחבהר שמלת קדשה בכאן היא בש״וק ע״מ גאלה , ושעות קדשה . כלס כאחד עונים ביראה