Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · ניסן תקמה (1785) · p. [Seite 18]

קוב L_==g— ו<)ס ל/יעיז הרג כאז?יה צרין להנקד לא עזנא־־הוא ו ו- , גס מה שהביא הרב עדוי; המציאות. מפסוק הראי׳עש אשר בחל־' בו ה" אינו לראיה בהיוע שס מלע אשר נהשרע יוער עם יחס הגבול שבו מאשר היא נקשרע עס הפעל כהר . ני שעורו הראיעס אע אשר בו בחר ה" , ולכן הוקפה מלע בחר לכו למעט ההפסק , מה שאין כן כאן , בהיוע מלע אשר נקשרת. עס הנושא בפעל בהר , כי שעורו ה" אשר .הוא בחר , ואדרבא מן הנראה שעהיה מלע אשר חוקפע למלע בחר , כמו לימיס הראשונים אישר״־היו (לנליס?"C אמנם בכל זה יעחייב נקוד העבות. כאן כסכרעיה , חמציאע הפסוק הב״ שהביא לפני ה" אשר בחר בי מאביו , אכל לא מטעמיה , והטעס הנכון הוא לדעע המבקר, על היוע כונע האומר להפליג ענין י״הג שבו יוער מענין הבחירה , לאמור ה" אשר בי בחר יוער מאביך , וכן הענין כאן . "(קל״ח) כי לן נאה ה״ אלהכז, מלהעלמודייע, וכעברי »יפה מקומו •״ השתומם המבקר על המראה הזה, והלא יש כהנה וכהנה חן המלה הזאע בעברי , וכי שכת הרב לביעך נאוה קודש , לישרים נאוה עהלה וחבריהם? ולא יעכן היוע נמנעו על השענוע המשקל , כי אז יהי דרכו לאמור איננה על משקלה בעברי , כאשר יראה המעיין בספרו ועוד למה לא אמר ובעכרי נאוה מקומו? ■— ולא נמצא ככל המקרא אפלו פעם אחע שס יפה מטעם הזה , דוק ולא עשכח חתימה ברף הסמ.ץ י