Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · ניסן תקמה (1785) · p. [Seite 12]

ד• ה. הולדות הזמן ובשורת ספרים חדשים• חסרי •ה" כי לא עמנו כי לא כלו רחמיי מעל עמו ישראל ־ואס על ארבע ככפוע הארץ הפיצהו, וכץ העמיס ■פורהו 4 משמים ישגיח עליהם לבלע־י הפר בריעו אעם ■ואס לפניס בכל דור ודור עמדו עלינו אנשי בצע ורוע לבב, לאדיבאע נפשינו, ללחוןיאע לגמו ולבוז אע מאודנו ■; היום מס ■יוס ■יקומו אנשים יקר* רדו ונדיבי לגב; לנערן זיקי הגליעהמר, לשוס רווחה לישראל ולעשות עמהס טובה מי ככס זרע קודש! אשר קרא אע דברי החכם גהיימטר״אט דאם, ולא כבדהו בקרביו? ״־׳־־ מי ראה אע אשר כעבו אליו נכבדי ארן וחכמיו, איך הטיבו,דבריי בעיניהם ♦איך סרו למשמעעו, להטיב עם היהודים היושבים עחעיהס, ולא נען שמחה כלבו? — מי ידע אע אשר פעל הקיסר יר״ה והדוכס ממימן ויער רוזני אדן’, ולא געןעודה לא; אשר שס בלבו לעשוע כה טוב וחסד עס עמו? ■י״י־ גס היום חדשוע אגיד יום בשורה הוא, ראו והעאוששו, שמעו ויגל כבודכם; אלה הדברים השלוחים לנו מיל ת.כס נוצרי אשר שס אבן פנה לעע כפלים לעושיה חסד וצדקה לעדע ישירו! י ולמען עדעו אע כל ישעו וכל חפצו , נעעיק ןלפניכס אע כל דבריו מלה כמלה כלשון אשכ״נזי; ואף שאין מדרכנו להביא במיעמו מכעב כלשע זולע לשון עבר; יצאנו בזה חון לג-דרגו, ולא העעקנוהו ללשון הקודש, למען לא יאבד מלה אחע מדבריו הנעימים , כי חפן חסד הוא , וכלו רציף אהבה בלעי עלד? ונדבר כאשר עיניכם עתזינה משרים י וזה לשונו י אן דאס פובאקובש גיכט אהני. אינניגהטע ריהרונג אונד ויעהמוהט קאןמא!דיא מאככערלייא ביריקוגגן ער מעגן, אינטר וועלכעןדיא ■יידישע. נא£יאן שמאכטעטן) כיכט אהני שוידר אונד ענטזעטצן וןאן מאן דיא גחיזאמקייש בטיאכטען , מיט וועלכר מענסן מידר ,מענש! .מיהט! , אובל חיך דעם אדעלש דער מענשהייט אונווירדיג