Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · ניסן תקמה (1785) · p. [Seite 10]

קד 1!!—!imyfiiifBSl יראה בעיניו וכלככו יכין וישמח אף גילת ורנן בריח המורח לאפו הכני עומד כין הנצניס אשר בארץ אלו מזה ואלו מזה יתערכו המראות השנות אל מול פני : ועיני ראות ומתעדנות חבצלת השרון ושושנת העמקים תתננה שמחה כלבי כי אביט אל מראיהן |וכי אריח את ריחן * ואפן כה וכה וארא כי אין איש ואקח את המגלה לכתב את כל חחרי לבבי על ספר: ואתה אס תקרא את דברי אלה קוס לו אל גנת ביתן ותהיה כמני: הנצנים ופרחי השדה יביאו שמחה ותענוג תס ונקי בלב ראיהס ואין בהם דופי לא תשבע עין מראות מחמדיהם כי כל עוד יוסיף אנוש לראותם כן יוסיפו להשביע את נפש< בטובה ולא יתנחם על שמחת לבבו מעולם יצהילו פניו משמן: ילך הלוך ושוב כין ערוגות הבשם בגאות רוח ועפעפיו יחזו את שפעת הטובה ורב כרכות אשר ברכו ה" אלהיו , שטוחות $על פני הארץ ומיחלות לעין ראיהס אמרות הננו למתבשם כנרדם ראה נא בהמות שדי וחיתו יער יעברו על כל מחמדי עין ועיניהם השע מראות כרגלי׳ תרמסנה צבי תפארת האדמה ולא ישימו על לב גס דבורה אשר תעיף מפרח לפרח טרף היא מבקשת ״ ואתה בן אדם! פועל ה׳ למענך בגללך עמקי׳ יעטפו חציר ותחת רגליך יציץ ציץ ועשב השדה שא נא עיניך וראה את כל הככר מסביב יתיפה לקראתך כאשת נעורים אילת אהבי׳ הקורעת בפוך עיניה ותצא כעדי עדיים לקראת שאהבה.נפשה ואף היא אותה לדמות ביפיה אל פרח וציץ או אשכול הכפר ״ מה אדמה לך גנת חמד צבי תפארה בשזב בני אדם להנפש מעבודתם ולהתענג בין השיחים? בבקר תשכים ותפרח חבצלת השרון אל עכר פניו ובערב הדודאים יתנו ריחם ויפיחו באפיו נשמת מור ולבונה וכל מיני בשמים «היה אס לא יתור איש אחד שרירות לבו : ואס לא ילד אחר הבל תשוקתיו אז תמלא נפשו שמחה וגיל בראותו המון היצורים למינהס עשויס כסדר מופלא איש לתועלת רעהו וכל למענו : והוא רודה בהם כאות נפשו " שמש עשה אלהים להאיר על הארץ : להעלות ממני אד י לשמח נפש כל חי: להמס הקרח למתק מיץ הצמח גשם נדבות יניף להשביע כפש שוקקה : להשקות את האדמה : להצמיח חציר וצמח השדה; להוציא לחם ויין; ופרי העץ למינהס " הן כל אלה עשתה ידו : מזון לבהמה וחי׳ ורמש : מאכל לעוף השמים כל צפור כל כנף ואל האדם אמר לכה אתה מלוך עליהם התענג נמראות היקרות *• התבשם בכפרים עס כרדיס : ומשח את בשרן