Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · ניסן תקמה (1785) · p. [Seite 7]

«תענג״' בדודאי השדה העומדות נטויות גרון , ובאורית מקטירות תאוה ותייס , ובהדר .החבצלת יפה כלבנה < (ביופי השושנה שרתי בין כל פרחי השדה והגן, ואעש לי מטעמים כאשר אהבתי• ועתה אחי! עלזו כיוס כי הארן נתן ל׳ להתענג «חכתה בלב איש להתבונן ולהודות לו ירדה בת המלך בעסקים •ד: חי- ־ ־ ״ r I:־ f T ותבכה; עיניה כפנינים זלר דמעות: * * V J *״XV * : * ־ *T־ : X יהה הלך דודי למרחקים! היא אומרת אל לבה, רק *שפתיה נעות: י T ־ T T V X : I "הן תקותי כזבו כמיבש ״במר אמות למה זה לי חייפם? " : ׳יי xx x * - עודנה היא בובה מדברת, דד ־־ד : ־־ v v יזרע הארץ ה?2ומיע קולו בקמה אל תבכי עוד בת התפארת! במקרכם האבדון, הנה מקופם התקרה *שמח פה נקצרנו ופה מרענו; היינו, ואמרנו נגזרנו x : * r ־* : י:x : גס את ה;פה! לביתך שובי, הבשילה תקותף ואל תז-ילי עוד דמעות, הנה לה קול דודך ( הקשיבי י.) בא