Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · ניסן תקמה (1785) · p. [Seite 5]

ג «ל1 8c״u כי^א, האנכי אתחר-בך? *.־ V X : ־ Ix צאיינא הצלה, הפרץ ,׳ השף נשף , קנדד-ינושד , קבץ אוף :אסוף ה!ר^ ן שמרהו , — בל אכלהו! X : ־ x : רדה עיאולד־־־ן רנזבהו * X } X; X :*־ ז —י —י ל »צמג עם שיר נ!f ו נ b ח" ד ל״ ע * רע' רדידי! הלרה הנורא הכה עבר, כמה הפחיד עצמופי י. צמה הלחיצט אחרי עכור ופבערה, ורוב בשרי חתרמר, ומבועי דמי .כאשר יסוכו בלכפס נעצרו; כי קפאו בקרבי גס כל עצי היער אס היו למאנולפ אש, וצל אדמפ האללא״נד *) אס היפה לשרפה, ופעל השמימה כשלהכפ יה׳ ולא יחס לי אשר הרוח כשערה ישופני כי אפה אשר בידך פקופפ השמיס, ומחקרי ארץ וחקופכל המעשים ,הפכפ עלינו היום לערפל, ולילה פשלג בצלמון — ועפה הכה היפה עדנה לארץ אחרי בלופה , ופאמר אחדש נעורי, אוציא צמחי ואעש פריי, ויצא השמש כרב ן 3 כתו ״; S)er Sorf, eine &rt kennbare (£rbe ber man fiel» in einigen fttnbern g»m beifcen bebienf.