Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · אלול תקמד (1784) · p. [Seite 9]

ועתה פי!ע1 נא דגלי אשך ינרעי«t6 : (מאמר התו־ת והחבטה לן י\ לאנק המלא לפק) ועוד רעה אחרת ראיתי, והיא רבה מאוד, «היא 11יכת לשונינו הקדושה אשי אץ דורש«אין מבקש לה , עס ראותינו האיחוד אשר סכיבייכיג! הקרובים והרחוקים, לא ינוחו ולא ישקטו מעשית ספרים אין קץ* איש ואיש מדבר וחובר חכר בלשון עמו למען הרחיבו; ומלוע נגרע מנחלת אבותינו, לעזוב לשונינו הקדושה? נרפים אנחנונרפים/ לבלתי עשות הדבר הטוב הזה; ואף בהצ<צי דלת ■וחסרון לשוני»* בי אין אתנו מדע לקרוא שם או לתאר דבר כל״הק , אשר לא נמצא כתוב כסבר התורה •והנביאים , ואף כזאת מעטו צחי המליצה ונעימי המדברים , ולא ימצא כ״א אחד בעיר ושנים במשפחה , ומספר בני ישראל המדבריס בשפה בתרה מעם גמה ונער יכתכס , ויתרם לשון עלגיס ושפה אחרת ידברו , .כי בטרם ידע הנער מאיס ברע ובחור בטוב יכשלוהו עליי^ בלשונם העלג לצפצף ולהגות דברים ולבו כל עמו , עד נ* יגדל הנער (יתבונן מאליו , או יזקץ באולתו L ואבד סבר! ותוחלתו : הביטו וראו דברי הרש״בבם ז״ל בהתחלת פרשת וישב " ישכילו ויבינו אוהבי " וגו" ע״ד שאמר שהתוכת עם ירש״י חמיו ז״ל ושהודה לו שביאורו אינו מספיק , כי אין מקרא מצא מדי פשוטו ודקדוקו; ומה יאמרו הגויס אשד ,סביבותינו ׳ בהתוכחס עמנו בלשונינו אשר הכרתס בה יותר גמורה מהכרתיגו? הלא נשים יד לפה , הלא ינצחו אותנו הטעמתיהס* הלא יאמרו : רק עס סכל וקטן , העם הזה?, תחת .שבא ההבטחה מהבורא י״ת אלינו : ואמרו רק עס חכס ונבון -הגוי הגדול הזה; לא טוב הדבר אפר אנחנו עושי® להשליך ■אחרי גוינו עטרת תפארת לשוגינו , לכו ונתחזקה כעד עמנו ובעד לשונינו הנתן בידי זרים * ולא נכשיל עוד ילדי כני ישראל המצפצפים והמהגים נלעג לפון אין בינה , ונדבר .בשפתינו הברורה נגד מלכיס ולא נבוש , ונבוא לזה בלמדנו המקרא כצי מה שיורה עליו פשוטו ודקדוקו , והמשנה והתלמוד הנסמך אליה, וההלכות המסתעפים ממנה ויתחזקו עי״ן הזנרתינו בהם בכת העניגיס המתדעיס , וקודם התחלת» ללמוד והיה זה לבב כל חכמי עמנו , להורות לנו את •אשר &גינו , ואנחנו נטה אוזן לדכריהס , להשיר שגגה ממנו גי וה תפצנז ללמד וללמוד עוד כל הימים 7ברי המאספים *