Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · תמוז תקמד (1784) · p. [Seite 11]

המשל הרא׳חון "יגיד , כ* הנער הזה בלכתו אחריה , דומה לשור שאין כו דעת , שמוליכין אומו לטבחו והולך לבית המטבחים בלי פחד, וכן הנער הזה הולך פתאום ובלי מחשבת פחד פן ישתית נפשו , וכמו השור עקוד ידיו ורגליו שיהא כוח להטבת , כן זה הנער אסור בחבלי האשה הזאת והולך למות מיתת נפש , וכמו שאמר כ״ס קהלי! ומוצא אני מר ממות את האשד־ו, אשר היא, מצותכם וחרמים לבה , אסורים.ידיה , טוב לפגי אדהים ימלט;סמנה, וחוטא ילכד בד־־־י. ןי<ל האסורי0 האלה עשה חשל שני, לפי שאסרה אומו כמאמר : זבחי שלמים עלי , הרי זה דימה למי שרייה ליסר אייל , להביא בכבל רגלו , ולוקח עכס , והוא 5לשלת זהב לתכשיט על הרגלים , ובלב שמח , נותן בו האויל רגליו , הוכר שתכשיט הוא לו , ובין כך הוא אסור בו , כן עשתה האשה לעגר הזה , שהטתז כרוב לקחה, שמבקשת ממנו לעשות חציה שהיא תפארת לנפשי, ובזה אסרה אותי ללכת אחריה . וכמו שאמרנו, ומלת עכס מן תפארת העכסיס שהוא שעל הרגלים , כמו שבארו המפרשים ז״ל ואחר ח אמר : עוז יפלח חץ כבדו, כמהר צפור אל פח ולא ידע h בנפשו הוא, בנתיב זה יספר מה יקרנו כבואו אל ביתה כי אס עד הנה התפאר בלבו שהולך לעשות מציה , ושישתמר מעשית המזמתה, הנה כבואו עמה הביתה , תשלח חצי אהבה אל קרבו , ויתגבר יצרו עליו מאוד , ורוח זנונים תעבור על דעתו ותאפילנה עיניו מכל וכל , ולא ידע ולא ישים אל לבו עוד חומר העון, ושגורס מיתת נפש , אך כל מאוייי להשביע תאותו וינאף עמה , וזהו שדומה לחן המפלח כבדי של אדם וימות , כי הכבד מלא דס ומוליד חום והמשיל מעשה הניאוף למלאות תאותו , לצפור הרואה פח פרוש ומעופף סביבותיו, וכשתסתכל היסב בפח מה שיש בו לאכול , ימהר לעוף אל הפח למלאות תאותו , יעל ידי כן נלכד מ , כן הנער הזיה כשירגיש חצי האהבה העזים , ימהר לבוא אליה למלאות תאותו,;כל כך תאותו העבירה אותו על דעתו, שלא ידע ולא יבין בעת ההיא כי בנפשי הוא , כלומר שעושה מעשה להשתית נפשו ורש״י ז״ל אע"פ, שבאר כתובים אלו באופן אחר , כתב על יפלח חן כבדו, חץ אהבתה