Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · ניסן תקמד (1784) · p. [Seite 19]

ואלה־ יולידו ארבעת'י'העתים התריש והזרע הקציר־(הבציר /?להחיות כל חי על פני האדמה ־ חתימה חעכהב ברן? הם מיד * ג הילדות גדולי ישראל יפקד מקומו• ד תולדות הזמץ י DltD ה״ לקויו , את החיחליס לחסדו לא יעזוב / אף כאת העמיס , לא מאס ה" בעמו , גס על אדמת נכר לא עזב האל;את כרס ישראל , ויטעהו שורק , יוס יוס יחדש נוטריו חדשים לבקרים יקיס כורמיס לו , ויעזקוהו (יסקלוהו , כל שמיר ושית יסירו ממנו, למען הגדיל מטעיו לעשות ערי י מאז האיר אור המדע כמיס , מאז הוסר מסוה הסכלות מעל פני העמיס אשר אנחנו יושביס בתוכם , גס §מ זכר ה" ויתן כלב שריהם לעשות טובה עמנו וברוב צדקתם מלאו מצותו , כל מחשבת זדון ( אשר חשבו עלינו העמיס אשר עמדו על נפשותינו בימים הראשונים) הפירי וכאחיס נחשבנו למו, מה רבו חסדי הצדיק פרידריך מלכנו , אשר עשה עמנו, הן בנתיבותיו הלכו כל מלכי העמיס ושריהם , גס שלום לאחינו היהודים היושבים תחת צלס , יוס יוס שמענו זאת, ואלה חדשות מקרוב באו מעיר מאגע״נצא * ) אלינו " הן בכל הנזוב אשר עשה ההגמון עם היהודים היושבים בארצו , וזרוע צדקתו אשר הראה להם , עוד מחשבות א בו תם *) מאגעגצא היא Sftapnj הגירה על גהר "