Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · אדר תקמד (1784) · p. [Seite 11]

«a—aamaMan) thiwimwi?ומחדת שישמשו כשרש אתד לכמה עניניה * ונקראה שה-יכח שרש •עכס על המשכת דבר אל חכרו עיי׳י ■השמעת הקול ( לאקען) וכן בלשון אשכ״נז קראו המשכת אדס לחברו ע״י פתוי וחלק לשון או ע׳י׳י רמיזה ( לאקען) והוא דומה להמשכת הבעלי חייס איש את רעהו •ע״י הקריאה, כהמשפת התרגגולת $ת האפרוח , מהצפור הזכר את הנקבה ע׳'■' 5פ5ו.ף ואולי מלת 1( לאקן) לקוחה מקול ב״ח אחד אשר ימשין אליו אז. מינו ע״י הברה הדוחה לתנועת ( לאק) * ושם הפעילה בלמיו אשפ״נז ( דאס געצאק) ומזה כקרא הפעמון בל״א ( דיח גלאקע) בתהירע כסוי מבע (גע־לאקע) לפי שגס היא ׳ימשיך אליו אע השומע להטות אליו אזן, לבא אל מקוס ידוע, ■או לעשוע מלאכה ידועה * וכן ישימו רעי הצאן פעמון על הכבש ההולך בראש עדר הרחלים להמשיך אמריו אע כל העדר ויקראו אועו ( לאק האממעל ) ולפ״ז בלשון הקודש יהיה שם הפעמון עבס ומקור פעילת. (לאקען) עגצס , ויהי עכס הבא בג עזב שלפנינו שם במקום מקור שהוא שס הפעולה ( ג׳אמען אקטיאציס - לאקן ) ופי/ הפסוק וברגליהם עעכסנה הוא ( דירך •איהרן פוהפוץ לאקען זיא ) ופי׳ הפסוק ואע תפארט העכסיס ( אוצד דעך שעללנשמוק ) * או שהיו לבנות ציון פארי מגבעות. עשויות כמ,ץ פעמון כמו שנמצאו עוד י היום כמדינות שונות וביתוד בארצות הקדם קשוטי הנשים על ראשיהן.עשויות כפעחול * { דיא גלאקהויבע) ע״יכ דקדוק מלח עכס ופירושו , ומעתה נבאר את •המשך הפסוקים שלפכינו - הנה במקראות שלפנינו שלם נושאי •המאמר והס שור f ■אדל, וצפור ולעיותס שלשה נשואים והמה יבא; י<בפ, מהד •וזאת כונת שלמה , כמו השור אשר לטבח יובל מבל; דעת) את המות אשר. יבא עליו , כן נמשך האייל ( הנזכר למעלה) ע״י פתד האשה המנאפת אלי המוסר ( דיא ציכטיגונג ) כמו ויסרו אותו , כי סוף התאוה להיות תיעבה,/ ימאס כמנאפת הזאת , ובין כך זנך יסוריס באים עליו אי יסוריס טבעיים או חרטה ■יעצב שהס יסודי נפש ■אין ייחלה כמותם - •וכמו ׳הצפוד אשר ■י׳צכד במצודתו , מבני ראית את אשר יהיה לו עד ראותי ■ את נפשו סגור מסביב , כן האויל הזה הולך בפתייתג •לבלתי הרגיש את הכאב אשר יבא עליז וצא ידע כי! נפשו נאבדת , עד יפלח חץ כבדו , בל מר עד סישקעי בלבו חצי החדטה ^והיסוריס המרים ■חמות " התשובות על הב" פסיקים האחרונים בדף הס יוון . ז• »*•