Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · טבת תקמד (1783) · p. [Seite 13]

סא הרב רב יצחק אכרבנאל הלזה היה כל ימיו, איש ישר וירא אלהיס , ונעים כחברת מרעים {דורש סוב לעמו , <א7> שנראה מכל ספריו איך היה מתנגד לאמונת המצרים ׳ ואין עמל להפיל כל מבצרי דת־ס , וע״כז אהב את אנשיה הישרים בלבותם., ונהנה בחגורתם , ובקש שלומם וטובתם ׳ וזה דרך החכם האמתי ממנו יראה וכן יעשה כל דורש חכמה ואוהב את האדם ד תולדות הזמן - אנרת נעתק מספר חכם נוצרי על דבר חנוך מערים בברלין . חתימה . וכבר יצאו איזה נערים מחדר החניך הזה שלמים כחכמת החשבון והכתב לשרת את גדולי עמס במסחרם , ותמשן מהם הלכו למדרש הגדול הנקרא ■( יאכימסטאלשי גימנאזיוס ) אלה ללמוד חכמת הרפואה ואלה ללמוד. הדתות , כי נמצאו ככר כאיזה מדינות יהודים מליצי משפט , ובמדינות הקיסר יהודל מיסיר ליאון אשריחכר ס" הנוצרי הנקרא בלשונם (Dialog Leonis Judaei ) והוא נקרא בלשונם לעא העברעאיס (Leo Hebraeus ) * ואשר נקרא כלשון שפאכיען , מעסטרע לעאן אכארכנאל מעדיקא העכרעא ( Meftre Leon Abarbanel Medico Hebraeo ) והוא חכר מליצות האהבה הנודעים לתפארת כין העמיס Dialoghi di amore de Leone Hebraeo Medi- ) "וגס הרב ר" עזרי" מן האדומים הביאו כס (eo. :מאור עניס אמרי כינה פ" מ״ד דך חמ״ד ע״א ואמר הנה החכם מיסיר ליאוני כעל הדיאלוגו פילון וסופיא ולא ( Dialogus inter Philonem et Sophiam. ) דבר מאומה שהיה ליאוגי הזה כן הרדיא ובאמת נראה שהיהנן שסאיש אחר, לפי שאמרו עליו שהיה השוחר גדול 4ואס נקיש {מן השיר שחבר לכבוד אביו הנדפס כראש ס׳ נביאים אקרלניס נראה שלא היתה לו סגולת המשורר כלל