Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 20

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
3 (1896)
Date
1896-01-01
Page
Seite 20 (sequence 292)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
74% known words query
IRI
…/8003959-8004574--909-8004865
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

פרדס 20 - ראה נא, ואני יודע-אמר בנימין בגאוה, מוציא מחיקו: את הספר "שבחי" ירושלים״ - עתה שמע ואקרא לפניך מה שכתוב בזה , ״בהגיעי בברוט״י - כך נאמר שם - מצאתי ראיתי ארבעה יהודים בבליים׳■ ודברתי עם אחד מהם, שהיה יודע לשון הקדש, ושמו ר׳ משה, והגיד לי אמיתות מנהר סמבטיון, כי שמע מישמעאלים שראוהו ובי לשם בני משה בלי ספק". ושם עוד כתוב לאמר ג ״גם הנגיד יצ״ו ספר לי, בי זה שלשים שנה נתאכסן בביתו א׳ שהיה משבט שמעון ואמר, כי יש במקומו ארבעה שבטים, אחד מהם שבט יששכר עוסק בתורה ומאותו השבט נשיא עליהם". ונוסף לזה הרי גם כן בספר זה שלפניך, הוא ספר ״מסעות בנימין״, נמצא כתוב בהאי לישנא:. "ומשם מהלך שמנה ועשרים יום להרי ניסבון, אשר על נהר גוזן, ויש שם וכר ארבעה שבטים מישראל שבט דן ושבט זבולון ושבט אשר ושבט נפתלי יוכר ויש להם מדינות וכרכים בהרים, מצד אחד מקיף אותם הר גוזן ואין עליהם עול גויס, כ״א נשיא אהד עליהם ושמו ר׳ יוסף אמרכלא הלוי וכר ויש להם ברית עם כופר אל תור״ך". ועוד כתוב שם כמה וכמה דברים על בגי רכב בארץ תימא, שיש עליהם מלך יהודי, והם צמים ומתפללים; תמיד לה' על גלות ישראל. ועתה מה דעתך, חביבי, אלמלי למשל ראו פתאום. אותי, את. אחיהם בנימין מבטלון, שבא לראות פניהם? ומה אתה אומר לזה,.. סענדעריל.? בבקשה ממך, אמור נא! - הם יהיו מדושני עונג, אומר אני לך בנימין. לא דבר קטן הוא אורה כזה, אורח יקר כזה!2בל אחד מהם יזמין אותך לסעוד אצלו , והמלך אמרכלא מסתמא אף הוא יעשה לך משתה. אנא, אמור להם שלום בשמי. אלמלי היה בידי, חייך! שהייתי מהלך עמך לשם גם אני. - הבה - קרא בנימין מתלהב מפני מחשבה חרשה שנולדה במוחו - שמא באמת, סענדעריל רהימאי, נתארחת עמי לחברה בנסיעתי. עכשיו, שוטה, שעת . הכושר לך והזדמנות טובה. הרי אני הולך לשם בלאו הכי ואקחך עמי. טובים השנים מן האחד, טפש! למה תשב פה, שוטה שבעולם, ותשא עול גלותה של זוגתך המרשעת? הביטה וראה מה היה לה, ללחי שלך. אוי לך ואוי לנפשך, מה רע חלקך גמה מר גורלך אצלה! ■שמעני, סענדעריל, לכה ונלכה! ובטוה אני שלא תתחרט: על זה. - יהי כדברך / אם רצונך דוקא כך, יהא כך. ואלא היא, כלומר זוגתי? מאי איכפת לי? כלום חסר דעה אני להודיעה להיכן אני נוסע? - נשמתי ורוח אפי, הבה ואנשקך! - קרא בנימין בשמחה רבה, מחבק את סענדעריל־האשה באהבה - במאמר אחד חרצת לי קושיא גדולה וחמורה. כמותך 11!1

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.