Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 9

9 מסעות בנימין השלישי יאפשר שניצוץ של נוסע היה בטבע של בנימין מתחלת ברייתו, אבל ניצוץ זה היה עומס ונעלם, אלמלא הסבות והמאורעות של אותו הזמן היו מפיחין בו. ואפילו אם הניצוץ הזה לא כבה לגמרי, הרי אילולי אותן הסבות, לא היה מספיק לו לבנימין אלא בדי לעשותו למוליך ומביא מים לבעלי־הבתים או לכל היותר לעשותו בעל־עגלה. הרבה בעלי־עגלות ומשמשיהם אנו רואים בעולם, שהיו מסוגלים להיות בעלי־מסעות ־בתיירים האלו הנודדים ומחזירים עתה בתפוצות ישראל,.. אבל אין זה מעניני. מהעת ההיא היה בנימין שוקד בהתמדה יתרה על מסעותיו של רבה בר בר־־חנה בים ובמדבר ומעמיק בהם בבל נפשו. אף זכה לקבלת הספר "אלדד הדני4/ והספר "מסעות בנימין4/ שנסע לסוף העולם, שבע מאות שנה קודם לזמננו, והספר "שבחי ירושלים" עם הוספות, והספר "צל עולם4/ הכולל בל שבע החכמות בשבעה דפים קטנים ומספר חרושים ונפלאות שבבל העולם ועל הבריות הנוראות והמשונות. הספרים האלה הם שפקחו את עיניו ועשו אותו למין בריה חדשה, פשוטו כמשמעו. "מהנוראות והנפלאות שבהם - בך אומר בנימין בספרו - היה.לבי נתפעל ונשתומם מאד מאד. אנא, רבונו של עולם! הייתי קורא ומפיל תחנתי לפני השם יתברך מרוב התפעלות, הושיעה נא, ואביט בעיני גם מקצת דמקצת מכל הנפלאות הרבות האלה. לקצות הארץ היה לבי שואף וראשי מהלך על כנפי רוה - רחוק רחוק44... מהעת ההיא באמת היה צר לו המקום בבטלון, וגמר בדעתו להתחמק ולצאת משם בכל מאמצי בחו, באפרוח זה שמתחיל מנקר ופורץ עליו פרץ ויוצא מתוך הביצה לאויר העולם. ג♦ בנימין נעשה קדוש ■וזעלדה עגונה. בטבעו היה בנימין שלנו בעל־המסעות פחדן משונה. היה מתירא לצאת יחידי בלילה ברחובה של עיר , ולישון יחידי בחדר לא היה רוצה בשום אופן בעד בל הון י דעלמא. יציאה פורתא מחוץ לעיר היתה אצלו בחזקת סכנה, מי יודע מה יארע שם הלילה. בלב קטן, הקל שבכלבים, היה מפיל עליו אימות מות. ״פעם' אחת היה מעשה - כך מספר בנימין - ואני זוכרהו באילו נעשה היום, הקדוש־ברוך־הוא הוציא המה מנרתיקה והיום בוער בתנור, והיה רבנו מרא דאתרא הולך עם אחד ממקורביו לטבול בבריכה מחוץ לעיר. ואני עם חברי, שני נערים קטנים, היינו מהלבין ביראת הכבוד אחריהם, בטוחים ברבנו שזכותו יגן עלינו ולא יארע לנו שום מכשול ופגע הלילה ונחזור לביתנו בשלום. וכי מי לנו גדול מרבן, שבל העולם חולקין כבוד לו ודף שלם קצר מהביל את־ תארי כבוד שמו 1... רבנו זה, מגן ישענו, היה הולך -ופוסע בראש בהדר גאונו,׳ וכשהגיע להבריכה והתחיל מתפשט את בגדיו בשלוה,