Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 174

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
3 (1896)
Date
1896-01-01
Page
Seite 174 (sequence 184)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
66% known words query
IRI
…/8003959-8004574--801-8004757
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

פרדס 174 אבותינו להתישב בה ולשורר עליה כאות נפשנו *). אך המפעל הגדול הזה יוכל רק אז לצאת לאור ולעמוד על בסים נכון וקים, אם מצא ^ימצא^הע^^ יהודים בני תרבות ׳ יהודים העוסקים בעבודת האדמה שדמות ציון קבוץ :ות המחיות את ב ", יהודים בריאים בגופם ושלמים בנפשם, יהודים ,׳וו—*■ 1■—■>■—■<—1111111.וווו המבינים לעשות כל דבר בסדר ובמשטר ישר ולהתנהג על פי חוקים ומשפטים ישרים, כיאות לעם חכם ונבון.. על כן עלינו להיות נכונים אל היום הגדול הזה, לחנך ולנדל :.'.*158£ז0ז^וז>8* <י8י*יי . . בארץ הצבי דור הנון, ראוי ומסוגל לכהן פאר במקדש הרעיון הלאומי, דור שיש בו מפלגה נתלה של אכרים העומדים על הקרקע, ולימד ולכונן שמה מרכז רוחני בעד היהדות הטהורה, מרכז אשר יהיה לתל שכל ישראל פונים אליו ולמקום קבוץ כל הכהות הרוחנים וכל סגולות הנפש של עמנו. ומי יודע אם ברבות הימים לא יעשה■ המרכז הזה למקום מבצר מנן ומחסה בעד העם הנרדף והננרש זה כאלפים שנה.. ואמנם לא תקוה כוזבה, לא רעיון רוח ויליד הדמיון הוא הדבר הזה, אם שום נשים עין אל המקרים, החליפות והתמורות אשר נעשו בהיונים, בהסערכים והבולגרים בחמשים שנה האחרונות. מי פלל לראות בראשית המאה ההוה כי העמים הקטנים והחלשים האלה, המשועבדים לעבדי תונרמא, העמים השפלים, אשר כבר נכבו בהם רשפי הלאומיות ורגשי כבוד עם - יעמדו ברשות עצמם ובמספר הממשלות באירופא ימנו נם הם? 1 לוא כמאה שנה מלפנים נשא איש משא בקהל רב וינד מראש כי כן יקרה באחרית המאה הזאת, כי אז הלא לעג לענו לו ולחלומותיו ייחשבוהו לאיש־רוח משוגע. ובכל זאת הלא עינינו הרואות כי נהיה הדבר הזה, ומדוע אין לנו עם עולם•" עם הרת הדתות, עם הבא באש יבמים והמנוסה בכל מיני פורעניות, עם החזק מצור יוקשה מחלמיש, עם החי וקים למרות כל המצוקות והרעות, אשר עברו על ראשו- מדוע אין לנו לקות כי תבוא גאולה נם לעולמנו וזרח השמש נם לנפשנו? אמת הדבר כי אין לנו נואלים וקרובים בעלי זרוע ועז כאלה אשר היו להסערבים והבולנרים. אך צור משגבנו - הוא השנאה והמשטמה, אשר יחושו העמים אלינו, שנאה העזה כמות וקשה כשאול. השנאה הזאת / המאזרת זיקות כעם וחרון באף העמים והמפרעת את שלומם, תעורר ותכריח את העומדים בראשם לחבל תחבולות ולהתעמל בכל עז להפרות ולהמלט ממנו ותורה להם בינה להגביל מקום בעדנו, מקום מושב מיוחד בארץ אבותינו. ״מעז יצא מתוק״ - השנאה הזאת תעשה גדולות ונפלאות ותביא לגו *) לא בחרב ובחנית ולא בתחבולות ערמה ובמעשי להטים של הדיפלמטים יושע יהודה וישראל, אך ברצון ה׳ המניע את אופני ההיסטוריה והשליט ברוח בני העמים ובלב מלכים ושרים להטותם לבל אשר יחפץ. והוא בחסדו הגדול יעיר את העמים להחזיק את מעמדנו בארץ אבותינו ולתת לנו ניר על אדמת ציון. אך לא בכה ידינו נעשה חיל, בי קטון יעקב ודל הוא וכמר מדלי יחשב נגד כל העמים האחרים.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.