Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 151

?ולהטיב את מצבנו, לרפאות שבר יעקב ומחץ מכתו, אשר מחצוהו פגעי אלפים שנה •עד לאין מרפא, ויצו לבחור באנשים נאמנים אוהבי האמת להאמן לידיהם ולבניהם את דבר הפקוח על בל מעמדינו הרעים ומצבינו הלא־טובים, למען דעת מקור הרע ונסיבת מפלתנו בבחינת החכמה והמוסר, ולדעת נם כן להעלות ארובה ומרפא לבל ננע ושבר,- יקרה לי הפעם שאלתך זאת, ומצאתי את עצמי מחויב בדבר •לשפוך לפניך הגיוני אולי יצליחו לבוא במקום גדולים, ובהיותי יושב בתוך עמי ורואה ויודע היטב את מעמדם, ובשפכי לא אחת ושתים דמעות רגש בסתר לבבי על שברם, הנני לברר לך, ידידי יקירי, באר היטב את מצבם הנכחי מכל עבריו הרעים והטובים ואת העוזרים והתרופות העתידים להועיל להותם, ולהשיבם אל מחוז חפץ :ההצלחה הנדרשת, •ואחרי בי השכילה הממשלה לראות אחרית דבר טוב, ולמצוא : את התרופה הכללית ״להטיב מעמד מנהיגי העם ורבניו״ - אתעמלה נם בן לצייר לך פרטי מעמד אחינו בבחינת מוריהם ורבניהם, ונראה כי רק מהם נתלה הצלחת ואבדן העם הזה. ואומר : עדת ישראל בימים האלה בארץ הזאת עומדת עוד על מדרגה התחתונה בסולם ההשכלה המדינית והמוסרית, בערך שארי גויי הארצות הנוצרים ושארי אחינו בארצות אחרות, ולא מחסרון דעת והכנה לקבל את זרע הטוב והמועיל יוציאו פרי באושים, ולא מאשר צחיח סלע אדמת נפשותם להצמיח רק סלונים ומרבים כי אם מחסרון אבר ופולח בארץ אשר לא היה להם עד היום, ומחסרון טל נדבה אשר לא ראו זה במה מאות שנה עד ימי קמרי רוסיה הטובים, יהי ה׳ עליהם - האיש היהודי רחוק מאוד מאת סף ארחות־עולם מאשר עוד לא נתנו לו זכות בלבל אהד־האדם לבקר בהיכל החכמה וההשכלה, ומאשר מנהגיו ובגדיו אשר לא מטעם דתו המה מסך מבדיל נדול הוא ביניהם, ובאשר יתרחקו מהם הנוצרים ראשי הארץ ובאשר ירחיקום בכל איבה הנה המה עניי־אדם אשר אין להם בבלל אחוזת־ אדמה ומחיה טוב לבלבל את נפשם ובני ביתם נדחקים במענל־פעולה אחת קטנה והיא המסחר הקטן, העלול למרמה והנולד על ברכי המזימות וההמצאות המתנגדות לפעמים לטובת החברה בכלל, ובהיות המסחר רק חלקם מכל עמלם 'ורחוקים הם בבל אשר יתקרבו אל הנוצרים בדבר מסחרם מרוח הזמן ההולך ומשתנה בבל יום והמתפאר בבל שנה בעדי חכמה ובל תפארת דעת, הנה המה עוד על •מדרגת השכלתם באשר היו בשנות מאות לפנים גגרעים עוד בערכם באשר תתרועע ותמוט הבית אשר אין משען ואין מסעד לה, שפת לשון כל עם אשר גרים שמה. לא ידעו בי אם לתכלית מסחרם, חכמה ומדע לא תוכל לקנן אצלם באשר לא תמצא לה מעברים ומהלכים בין אנשים דבאי רוח ונפש, ובמפלי לבבם תובל גם לקנן ולהתגנב שנאת הדת אל שארי העמים, ולמודד להם מעט באשר ימלא המה