Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 63

63״ על סף בית ד,מדוש ואמר: רב לי לשבע משטמה, 7 * —; ־ ״ : ״ 7 נקיקלדן ובשת החת אהבתי; הטרם ארא יד השקר רוממה, מי לי שם, מה לי שם? אשובה למנוחתי... ז ״ •7 7 ■ך .;־ן גם אלהים אמת בעפר לא אעולל לא אמכר בכרתי בנזיד עדשים; •י• : : 1 :• ז בתרועת השקר קולי לא יתבולל , מהיות בפיר בין כפירים אפפה עם כבשים..., לא חונגתי במתלעות ובצפרגלם,- בל כחי לאלהים - אלהים הי־ים... ז *• :7• - לא הכות באגרוף את ידי לןוךתי ובתירוש וזנונים לא בליתי כחי; לשיר שיר יי בתבל נולךתי, שביי - שבי רוח, ציד נפש מלקוחי, - זמירות מלכי בקדש בפי כל הנשמה ג• ־ : * ־ |7 2• 7 - : 7 ד למקצה השמים ועד זקצהם; - כה תפל האמת מפלתה בדממה, 7 ־7 72 7 :•77 2 7 7 כן קלות אלהים מתפוצצים מאליהם; אין אמת אין דברים בלי נשמע קולם וךברי אלהינו יקומו לעולם... גם שמי אשר מהו מספרם בגאון, על בלי אגאלתיו בזמה ובדמים, האחרון על עפר יקום ממשאון ויהי חותם שדי בדברי הימים. אז ידעו מי היה השב נזיר לאמים 7 *•: 7 7 ־ ז־ :• : \ שנדד עם צלחית של פללטון בין זדים, וירם די-ז גוים רבים עצומים *־77 ־־ ״ ־ י 2* ויטהר הרוחות נלבער השךים, - לא גרשם בקסמים, לא הדפם בנחש : 7 •71 :יז ז 2 7 כי במקל ובתרמיל ובצקון לחש.