Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 36 (sequence 44)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--661-8004617- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פ ר ד ם 36 הרעמים פתאום באזנינו, ויהס את בל יתר הקולות וסערת הליבות... אן אספרה אל הק, למען לא יהיו בדברי מוקדם ומאוחר. יש מקרה קטן וממנו לגדולות תוצאות. ספר ״התועה״ ההרס בווארשא׳, - ולב.סמאלענסקיז נשבר בקרבו, וזה החלו להורישו כאב לב נורא מאד אשר הביא לרגלו את השחפת ותורידהו דומה בדמי ימיו. זה - דבר אמת, ולבז על האיש אשר . ׳1.*'*י■"— "י*"*-■!*?>—<■**״׳״*•*״׳■ר־ז*-—(•■•??־׳ז■-.זנב.-,1זןזח<ג;ון-^ו* 1.1(1 - ידיו נגאלו בכתב השטנה על ספר התועה - או להיות שבע רצון ולאמר: שישו בני מעי, האח האח בלעתיו, או לשמוע בל הימים קול דמי אחיו הצועקים אליו, ללכת בראש גולים לארץ נוד ולשאת אות קין על מצחו תמיד לבלתי הכות אותו כלי מוצאו. ואמרתי: אעלה נא את המקרה הזה על ספר זברונותי, למען ידע נעוה לב כי עור הי איש אחד היודע מעשהו ולא יאמר גבל בי אך אתו תלין נבלתו ולבבו קבר למצפונותיו; הבה אזריח עליו השמש כזרוח על הגנב, אך חדלתי: עוד לא מת האיש אשר בקש ומצא את הנפש הטהורה לספותה, ולכן תיסרנו רעתו, וידי על תהי בו. אך אתם הקוראים תבינו את מצב סמאלענסקין בעת ההיא, אם בעלי נפש אתם. עני היה ס. בל ימיו והאלהים השהו עושר גם בשבתו בעיר וויען הבירה, והוא עוד בגפו והוצאותיו לא רבות. אך עז היה ברוחו ואמץ בלבבו, ובגלל הדבר¬ ה זה לא שחה גאותו ולא השפיל כבודו בהתהלכו עם עשירים וחורי ארץ; בכל עת היו בגדיו נקיים, ובחוץ ובבאו בין אנשים לא נבר הוא לפני שוע, ובבל אשר מצאי ידו השתדל לפאר את עולמו הקטן. אך בל זה היה בעת אשר עולמו היה קטן, בעת אשר בגפו ישב מבלי אשה וטרם בנה לו בית בישראל; אז נמלא ספק צרכיו המעטים משבר סופרים או שבר עבודה אחרת - ומצא לו. אבל כאשר נשא אשר,, והאשה היתה משכלת ויעלת חן ובת עשירים, ום. נתן את צוארו בעול משפחה, ויתאמץ׳ ויבן לו בית ויכן לו מושב ויכונן את חיי ביתו על פי הדרך אשר הלך בה תמיד , בטוב טעם ודעת ובמותרות מותרות, בבלי־־יית נקיים ובמאבלי שלהן בלי רזון, - אז היה עליו להוסיף עבודה ולהרבות עמל ולהגדיל יגיעה להביא בנפשו את אשר עליו להוציא. ולא על קנה רצוץ בנה את ביתו, בי ששת אלפים רובל היו לו נרוניא, והוא אשר הסכין תמיד להביא את לחמו אך מזעת אפיו לבד וכסף לא היה לו מעולם שמור באוצרו, אולי עוד חשב את הסך הזה לסכום גדול אשר לעולם לא יחרב ולא ייבש. אך הוא עושה כה וכה, והנה האלפים התעופפו ויבלו בענן, ובראותו בי עוד מעט יכלה בל הונו ויהיה בבל רע, מהר להדפיס שנית "התועה" במספר גדול ויביא את צואת גם בעול חובות בגללו כי עליו השליך את בל יהבו. ואמנם חשבונו לא היה חשבון של טעות מתחלתו.*!סטאלענסקין קנה לו שם גדול בעולם הקוראים וספר התועה היה מן המפורסמים, והשנים הראשונות להשחר אשר בחוברותיהן. נדפס התועה אפסו ואינן, ורבים היו המבקשים אתי הספר הזה ואין.