Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. [Seite]

לפלגות בית ישראל. בשם שאין פרצופי בני אדם דומים בך אין דעותיהם שוות - בלל עתיק הוא ורגיל בפי בל.. 1שנוי הדעות דומה הוא לשנוי הפרצופים, בין דברים רבים אחרים, גם בזה, שהראשון כמו האחרון אינו ניכר בסימניו היטב ואינו נבדל ומסוים לפרטיו בתהלה היצירה וההויה כ״א לאחר זמן, אחרי תקופת התפתחות ידועה. העובר במעי :אמו במין האדם בראשית הויתו אינו ניכר ונבדל בלל מעוברן של בל הבריות האחרות למיניהן, ונם בבוא עתו לקבל צורה קבועה ולהתנכר. שעובר אדם הוא, אך אז אי־־אפשר עוד להבדיל בינו •ובין עובר אדם אחר , ורק אחרי הוסיפו להתפתח משך זמן ידוע הוא מתלבש מעט ■מעט בצורתו המיוחדת לכל אבר ואבר ועין רואה ומתבוננת יכולה להבדיל הבדלה גמורה בינו ובין יציר אחר מעצם המין הזה, הדומה לו בכללו ושונה בפרטיו. חק התפתחות.כזו שורר נם בעולם האידיאות. כל אידיא חדשה אף היא, אחרי התרקמה זמן רב במעמקי הנפשות כלי סימנים ניכרים לעין, הנה גם בראשית יציאתה לאויר העולם בתור■ דעה •חיה וקימת בגלוי, לא תתחלק עוד לכמה ניצוצים ולגוונים שונים; נושאי דגלה כמעט כלם למראה עין בעלי צורה וצבע אחד ואינם מצוינים ונבדלים זה מזה ביחס האידיא המאחדת אותם, לכלם בכללה ובפרמיה תורה אחת ומשפט אחד, וכמעט גם שפה אחת ודברים אחדים. אולם במשך הימים, כאשר תלך האידיא הלוך- והתפתח כן יתבררו ויתלבנו הדברים ויצטרפו המושגים והדעות, ואז יגלה ויראה: לפני כל איש שיש לו עינים לראות ולהתבונן, כי המחזיקים בה נפלגים למפלגות שונות, ובהיותם תמימי־־דעות בעיקרה וכללותה מחולקים הם בפרטים רבים,ונכבדים, ואם כל הנחלים הולכים אל הים אבל כל אחד מהם לא ישנה את תפקידו וישמר את זרמתו ותכונתו, המיוחדות לו על פי דרכו. רעיון חבת־ציון בתמונתו החדשה והמסוימה בתקופת הזמן האחרונה, אף הוא ■ אסף אל תחת דגלו בעלי דעות שונות מתוך כתות ומפלגות שונות בבני ישראל. אולם בימים הראשונים, בימי הרעש, כל הקולות חברו ■יחד ויתלכדו לקול אדיר אחד, קול רעש גדול חוצב להבות אש שלהבתיה, וחלוקי דעות בדבר הרעיון כמעט