Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 280

פרדס 280 הבקיאות והדעת הטובה עליו. בקראנו את ההגהות בסוף הספר יש אשר נתפלא על המעריך על אשר נזהר לבלי לשנות מטבע שטבע רשד״ל ולא הגיה נוסח גוף השירים נם במקומות אשר אמתת ההגהה נראה לעין כל מתבונן גם בלתי מומחה , כמו לדוגמא: בשיר י׳ בית ג׳ "זה יעבר לנחות וזה לנחות". רשד״ל הניח שתי התבות "לנחות" בלי נקוד, מבלי דעת הוראתן, וכן נדפם גם בהוצאה זו, בעוד אשד נכרין דברי אמת בהגהת המעריך בהערתו: "זה יעבר לגהות וזה לדחות" <ר״ל רוח זה ינחנו למחוז חפצו ורוח שני ידחנו), ובפרט שגם רשד״ל תקן כזאת במקום אחר וכן נמצא הנוסח המתוקן בב״י. אין ספק שתקון בזה ראוי לבוא בפנים הספר, ועוד כדומה. המחברת השניה ב,,אוצר ישראל".היא שיר "מוסר השכל" לרב האי גאון. בראש המחברת שם המעריך הה׳ א״ה וויים לפגי הקוראים את תולדות מחבר השיר להפיץ אור בהיר על חיי האדם הגדול הזה ומעלות רוחו והליכותיו בקדש. ספור התולדות כתוב בטוב טעם ודעת בעט בעל דרו״ד וערוך בדרך פשוטה וברורה, בדרוש בהוצאה כזו, למען ירוץ בו הקורא "מהמון יודעי לשון וספר אשר אין אומנותם להתחקה על שרשי התולדה ולבוא עד חקר מקריה". וזה הדרך בחר גם בבחינת השיר "מוסר השכל", אשר המעריך יכנהו בצדק "מכלל הפלוסופה המוסרית", כי לא יאריך בדברים טפלים ובדקדוקים ביבליוגרפיים ובהערות בקוריות, אשר "להמון הקוראים הפשוטים הם דברים של מה בכך. אבל המתבונן בשום לב אל הערות המעריך לשיר "מוסר השכל" יוכח לדעת כי גובל לצרף גם את שם החכם הנעלה הזה לשמות הגדולים גראטץ, דוקעס, יה״ש ובו׳, אשר הה׳ הרכבי יעיד עליהם "שלא העמיקו לחקור בשירים קדמונים ואינם מומחים לדבר הזה". ובאמת חקירות ממין זה הן מלאכה ולפעמים גם חכמה מיוחדה הדורשת מאת העוסק בה הפוש ובקור במרה מרובה ונחוץ להקדיש לה עמל ויגיעה רבה. ויש אשר אנשים קטני מה וחובבי עבודה מסוגלים לענין זה יותר מחכמים גדולים כבירי רוח. הנה לפנינו "שירי מוסר השכל במליצה לרב האי גאון עם פי׳ מספיק בשם: רוח חיים, יצאו לאור בעז״ה ע״י אגי הקטן המצפה לישועה חיים ליב כ״ץ מסלאוויטא״(אדעסא תרמ״ח:. המה׳ ההוא היה לחוקר קדמוניות רק עפ״י מקרה מצליח, בי "בימי הנדודים אשר נדד בארץ" לחלק ספרו ביעקב סר ׳לעיר הקטנה אליק ושם הקרה ה׳ לפניו ב״י "שירי מוסר השיל" ויברך את ה׳ על המציאה, ויחל לחקור ולדרוש אחרי חלופי נסחאות ובדומה, וככה עלתה ביד ״הק׳ המצפה לישועה״ יותר מאשר בידי הח׳ וויים להוציא דבר מתוקן. לדוגמא, אצל הה׳ ווייס אנו קוראים ״תהי נא אזנך אל פי חכמים, ועינך תאסוף מהם לשמי.ם (צד 23) , ועל זה יעיר: "מליצה קשה וכונתה : הטובות שעינך תאסוף מהם יביאוך לאושר נצחי״, ובעל ״רוח חיים״ מנקד לשמים (הרבוי מן לשם, אבנים טובות) ועולה יפה עפ״י המשקל ובלי ״ויש לישב בדוחק״; בצר 56: "בחר שבת ימי גשם ונפש,ואל תבא