Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 278

ספרים חדשים. רבי יהודה הל1י קובץ שיריו ומליצותיו עם מבחר הערות רשד״ל וחכמים אחרים, נערכו מחדש ע״י. א ב ר ה ם אליהו הרכבי. הוצאת "אחיאסף" כרך ראשון ווארשא תרנ״ג. לב האי גאון שיר מוסר השכל נערך מחדש עם תולדות המחבר, מבוא והערות ע״י א. ה. ו ו י י ם. הוצאת "אחיאסף" ווארשא תרנ״ר. מה נשתנה עמנו ״עם הספר״ מכל אומה ולשון אשר על פני האדמה! כל עם ועם שכבר יצא ממצב תהו־ובהו ולא נחשב עוד בין הפראים, שיש לו קלסתר פנים רוחני ולא רק נפש הבהמה היורדת למטה ״ - כל עם שיש לו ספרות במרה ידועה מחבב הוא עד מאד את מבחר החבורים של אדירי סופריו ומשורריו הנקראים קלאסיקים; הספרים ההם נדפסים לעשרות ונם למאות פעמים ויוצאים בכל זמן בכמה מהדורות, מהודרות ופשוטות,מדעיות ונועדות למקרא ההמון, וחזון הקלאסיקים נפרץ בכל פנות העם מהשועים הספונים בהיכלי ענג עד הדלים שוכני בתי חמר. הכן הוא הדבר נם בקרב עמנו? כל ישראל יש להם חלק בעולם "הספר"-וישראל לא ידע את הקלאסיקים שלו, אשר בהם יתפאר, ומבחר אוצרות מחמדיו מימי קדם לא יכיר, כמו תמול נולד בארצות החיים, כאלו עם בור וריק הוא, בעל נפש עכורה ורוח גסה, חסר תורה וספרות וכל מנע־ומשא אין לו עם ״הספר״. הנה רבי יהודה הלוי, ״גאון השירה העברית הלאומית ושר השרים בישראל מיום נסתם החזון - הידע ישראל את בנו הגדול הזה ואת שיריו המצוינים, זולת "הציון הנודע אשר זכה לפרסום בגלל הספחו לסדר הקינות? הן לא רק בני המון עמנו, אשר נם שם ה ל ו י זרלהם,כ״אנם המשכילים מביני השירה העברית וחובביה אף הם רובם רק שם המשורר בלבד הגיע לאזנם ועפ״י השמועה ידעו שהיה משורר גדול כזה בישראל, ויש מהם אשר קראו במקרה איזו משיריו המפוזרים כה וכה. משירי קדש של הלוי הגדול נדפם רק חלק קטן ע״י רשד״ל ואח״כ ע״י פיליב, ונם החלק הקטן הזה לא נפוץ בישראל כספר הראוי להיות קנין כל האומה. ואם בשירי ר״י הלוי שר המשוררים כן - שירי משוררי קדם האחרים על אכו״ב. היאמינו משבילי עמים אחרים כי יסופר כזה