Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 277

.*י- 277 מכתבים ממידד לאלדד אך כבר הלאיתיך במכתבי זה אשר ארך יתר מדי, ומתירא אני להשפיע עליך רב טובה שלא תחפץ לקבל. בכלל אמר לך, אחי, כי לבי התחמץ וארגז תחתי בקראי את הספורים האלה. זה האיש ברודם בעל הכשרון לא ידעתי מה היה לו, אין זה כ״א כתב הפעם כלאחר יד, מבלי שים לב בלל אל מה שפלט קולמוסו בחפזון. ענוה יתרה תקנן בלב סופרי ישראל ושם כבוד ספרותם במה נחשב בעיניהם, עד בי נכונים הם תמיד גם בעלי הכשרון שבהם להוציא מתחת ידם ולפרסם בקהל דברים שאינם מתוקנים כלל. נרפים הם, כפי הנראה, מטבעם ואינם רוצים לעבוד עבודה קשה בעטם והנה בקש סופר זה לישב בשלוה וקפץ עליו רוגזו של אחד המולי״ם התובע בפה מיני מזונות וימהר ויתן לו איזה פרי בוסר, רק למען יקרא שמו' על מעשה המו״ל ולאסוף חרפתו, ואינו מקפיד בלל אם ישפיל בזה את כבודו בעיני הקוראים המבינים; או אולי יחשבו הסופרים אותנו, קהל ״הקוראים היקרים״, לשוטים במחילה שאינם מרגישים" ולטפשים גמורים שאינם מבחינים ואינם יודעים מאומה, הנכונים תמיד לברך ברכת י הנהנין על הרעה במברך על הטובה... אנכי בבר העברתי על פניך כמעט את בל טוב "השרון". אמנם יש שם עוד התחלות איזו מאמרים בסימנים מיוחדים, ובהן נם התחלות טובות כמו "שכני ארץ ישראל׳/ אך מו״ל "השרון" באו באזהרה מפורשת לבלי לדבר במאמרים ההם מטוב עד רע, רק לחכות עד בוא קצם, והריני מקבל עלי את הדין, אשקטה ואביטה במכוני ואצפה. אבל עצור לא אוכל מהשמיעך דבר אחד מפני חדושו בתכלית החרוש: אחד מעורכי "השרון" מר מנחם מנדל מאילם בא בסוף הספר להוסיף נופך משלו יתר על הפרוגרס של ״השרון״ למען לא יחסר המזג. תכלית "השרון׳/ כאמור, רק "להפיץ אור על קורות ישראל, מחשבותיו והלך רוחו בעתות העבר וההוד.", והנה זה בא להשכין באהלי שם יפיפותו של יפת, בהשכילו ״להפיץ אור״ נם על-״מעשה אונן״ בעתות העברוההוה. במה מעלות טובות ל מ א יל ם עלינו: בעודו באבו(בנראה מ״הלבבוד" בראשית "תפלוה הימים הנוראים״ של רייפמאך כבר זכה להיות רידקטור בישראל, ולא עורך פשוט כדרך כל הארץ, כי הפליא עצה להיות יושב ב פ ר ע ת ו ן אשר ברוסיה לרואה.חלום באספמיא, ר״ל מוציא זורנל ב ל ב ו ב אשר בגליציה, ועוד הגדיל תושיה להעשיר את הזורנליסטיק העברית במקצוע חדש שלא בא עוד בבושם הזה , לו נמצא בי רק ניצוץ רוח קנאה כי אז קנאתי במ״מ מאילם קנאה גדולה. אודה־יה! (אדיע בלע״ז, ע׳ "פרחי אביב"). אחיך מידד מחנים.