Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 273

מכתבים ממידד לאלדד 273 ממליצי יושר כאלה! אמנם אל נא תדמה בנפשך שיותר לא בא לחדש בעל "הציון". הוא מוסיף.עוד להתמרמר על הלאומיים וחו״צ על אשר לא יצרפו את יל״ג למגינם" והוא מתאמץ להוכיח ברב דברים שגארדאן היה לא רק אוהב ישראל פשוט כ״א גם לאומי וחו״צ גמור. בדבר הזה אמנם יש מקום ויש רשות לבעל דין לחלוק, ואנכי אחיך הצעיר.באלפי ישראל; גם עתה אחרי בל ההוכחות והכרכורים של בעל "הציון׳/ עודני מחזיק בדעתי הידוע לך שמשוררנו יל״ג רחוק היה מדעות הלאומיים וחו״צ מרחק רב. אמנם כן, לא קשה לצלול בים של שירים ולדלות מקרבו שנים שלשה פנינים דרושים לכל חפץ/ נקל לנקר ולחטט במעשי ידי סופר מזמנים שונים ולהוציא מתוכם איזו מלות או פחות מקוטעות ולמצוא בהן איזו נקודות וסימנים .ורמזים דקים על דעה זו או אחרת י* אך יסוד כזה רעוע הוא במאד מאד ואי אפשר לבנות עליו בנין עומד להתקיים. כבוד המשורר במקומו מונח; כבודו מלא כל בתי נפשי; כידוע לך•; אבל אינני מוצא עצמי מחויב לתת לראשו עטרת חו״צ דוקא - וכי בשביל שאיננו חו״צ במובן זמננו הפסיד ונסתלקה ממנו שכינתו? יל״ג היה כל ימיו לוחם מלחמת ההשכלה בארצנו; ולא רק לוחם פשוט ב״א ראש שרי החיל ומפקדי הצבא במלחמה זו; אשר לה הקדיש ראשית אונו ומיטב כחות רוחו הכביר; ומנקודת המבט הזה עלינו לשפוט על רב פעולת המנוח בספרותנו. הוא היה תמיד מטיל דופי ברבנינו ומשליך עליהם שקוצים בידו הגדולה והחזקה. יען מה? יען כי הרבנים הם בעיניו ראש פרעות אויב; ראשי "מורדי האור"; מאשרים מתעים המוליכים את העם בתהו ומושיבים אותו במחשכים כמתי עולם. אך לו בא סופר דברי־הימים להוציא משפט על פי יל״ג על מצב הדברים כהויתם; אז שגה הרבה מאד. כאשר נתבונן לתמונת הרבנים אשר יצר יל״ג לשחק במו בספוריו ושיריו; יראו לפנינו. רק צללים עכורים בלי קו אור אחד; כלם אחוזי חרב נוקמת ופוסעים על ראשי עם קדוש; כלם לא רק אנשים שאינם מן הישוב כ״א גם בעלי מדות נשחתות; העושים לא רק מעשים זרים כ״א גם מעשים מגונים ועלילות נתעבות; ורובם ״נשמתם בודאי תתרית״.., אס נשכח כמעט רגע כי יל״ג היה ״בשעת חירום״ מפקד צבא מלחמה; אז ישתומם לבנו על המשורר והמספר כי הרבה לחטוא בזה נגד האמת; כי לא שקל בפלס שכלו הזך ולא התבונן כראוי שהרבנים אף הם מנקודת מבטם זכאים, ואם לפעמים זר מעשיהם אבל בתמימות וישרת לבב הם עושים מה שעושים; ובבל אופן לא הרבנים אשמים הם במצב העם הפרוע מסבות שונות, ובכלל כל דור ודור יש לו דורשיו ופרנסיו הראוים לו; ולא פני הדור כפני רבניו כי אם להפך... אך עלינו לזכור תמיד שיל״ג לא ישב ספון בחדר משכיתו ויערך מערכי לבו על הגליון בשלות השקט; כ״א יצא המערכה ויעמד בקשרי מלחמה עזה נגד תועי רוח שונאי ההשכלה; וביום קרב; בעור הירים מלאות עבורה; לא יפנה הלוחם את לבו לבטלה לדון לכף זכות את (18)