Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 241

לשחוק אמרתי מהלל 241 כי לא נוכל להסתפק ב״הומאד׳ כזה לבד - זאת הלא יודה לנו כל בעל נפש יודעת. ועל כן על סופרינו החדשים להתאמץ לטעת גם הנטע החדש את ההומאר באמת בספרותנו. ואם אמנם השבנו למעלה את עניות שפתנו לאחת הסבות הראשיות אשר מנעה ממנו את הטוב, אך לא כמצב שפתנו אז כן הוא גם היום, עתה הרחיבה צעדיה מאד; עד כי תוכל להתחרות גם עם שפה חיה ולה נתכנו עוד עלילות רבות, ואם יחסר לה איזה דבר באמת; אשר בו קצרה ידה מעשות כהשפות החיות, הנה יש לה נם דברים כאלה אשר בם תשגה לבדה. הן כבר הראו אחדים מסופרינו המהוללים את כח ידם גם בזה וכי יבינו לעשות לנו גם מטעמים באלה, אך הם יחשו ולא יוסיפו תת לנו עוד תנובתם ומתקם רק לעתים רחוקות מאד, ועל כן על הסופרים הצעירים בספרותנו להתאמץ לקום תחתיהם וללמד ידם לעשות גם הם במעשיהם; איש איש לפי תבונתו וכשרונו. כי בלי כשרון אמנם יובל להיות הפץ כזה רק לרועץ לבד להסופר, ורק מי אשר יחוש בקרבו בשרון כזה באמת, הוא יפתחנו וישדדנו ויעש חיל. כי "החורב" אשר נראה במעשי ידי רבים מסופרינו; הלא ישחית גם דבריהם היותר טובים ונמר ריחם; "ולחלוחית" כזאת היא תובל הועיל להם בביר באמת ולחבב דבריהם בעיני הקוראים, כאשי .יכיר וידע כל חיך מבין, גם השיר ״ויכוח יין ומים" עם שאר ויכוחים כאלה. נם הכמי זמננו באשכנז לא ימאסו לפעמים בשעשועים כאלה. כן הלצתו של גיגר הנחמדה: שגיאות מיון; והרמשש״ט עוד היום בניב לעמוד; ואני אראה כשוני ובו׳. על הרמזים ממין זה; כן גם על הר״ת ועור, נדבר במאמר אחר מיוחד לזה . י) כנודע זה הוא הפי׳ האמתי של מלת •וסמזגן!!. ולזאת השתמשנו במלת "חורב" במושג כזה רק לעומת "הלחלוחית". (16)