Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 187

16? גי מ י ם מהם לפרקים, הם ממרקים אותם ומחדשים אה בחם דיוגינום הוא ישראל באומות העולם, ראשו בשמים ועל אל אלים יחשב נפלאות, והוא גופא דר בחבית ותחום דירתו מצומצם, ד׳ אמות. תחת גל עפר ואפר בחדר ובבתי ישיבה ומדרשות מתלהטת אש תורה. ומחלקת אורה וחום בין כל העם, מן הקצה אל הקצה, וכל בנינו, הקטנים עם הגדולים, לומדים ויודעים ספר. חיים במותם להם נאה ולהם יאה להכתב בספר הזכרונות. - והן לו יהיה כדעתכם - השיב רבי שלמה - תינה חיי העם בכלל, אבל חיי בפרט מה הם ומה שמץ דבר חדש נשמע בם, שיהיו ראוים לכותבם בפני עצמם. מה שאירע לי אירע לאלפי בני אדם אצלנו, והדברים עתיקים ושכיחים. ובי יש עוד אומה אחת בעולם, שכל דרכי חייהם של אישיה, משעת יציאתם מרחם ועד •נשימתם האחרונה, יהיו נמשכין והולכין במו אצלנו על פי נוסח אחד? הגידול והחינוך והלימוד, סדר התפלה והניגון לכל זמר מהזמירות ולבל פיוט מהפיוטים ולבל פזמון מהפזמונים והסליחות הכל בנוסח קבוע ומיוחד, ואפילו במאכל ומשתה הנוסח אחד. הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו, שבשעה אחת מן השעות, יום הששי בערב, למשל, יהיו כלם בכל כדור הארץ אוכלים דגים, תבשיל של לוקשי״ן ולפת י• וביום השבת צנון וחזרת ורוטב של כרעים ובבד עם בצלים וביצים ודייסא מצטמקת עם קולית עצם חלולה וגדולה. ביום זה לביבות, וביום. זה בעכין ופת הבאה בכיסנין ושומשמין, וביום זה חלה הבאה בכרכום, קלועה וצהובה. בשעה שהאחד פותח את פיו ומנגן "כל מקדש" או צועק בקול רם "חי וקים" באספמיא, מיד הניגון הזה והקול הזה חוזר ונשמע• בארגינתינא שבסוף העולם. אנו צבור וגל של נמלים, שאין בפרט אלא מה שבכלל. בספר תולדות בעלי החיים קבעו חכמים פרק מיוחד בשביל מין הנמלים בכללן, ולא בשביל נמלה אחת בפני עצמה. ־ - לכאורה יש בדבריך ממש - השיבו בני החבורה ־ היי היהודים נראין באלו, נוסחם אחד במו אצל הנמלים, אבל באמת חלוק רב ביניהם. הנמלה ■מצווה ועושה תפקידה כשאר בני מינה והיא בבל־תסור מן הצבור אפילו כחוט השערה, מה שאינו בן בבני אדם. מדה אחת, שמוטבעת בטבע כלם, ע׳ פנים לה אצל היחידים, ובל אחד מקיים אותה על פי דרכו משוגה מחברו. כל איש טיבו מתפרש בדבורו, בשחוק שפתיו ובקריצת עיניו, בהילוכו ובמאבלו ומשקהו, אף על פי שאלו דברים מתת אלהים לבל המין הנברא בצלם. ועוד יותר האיש נכר בסגנונו ז ענין אחר יצא מקולמופו של זה כך ושל זה כך, ואין שני סיפרים כותבים אותו הדבר בסגנון אחד. בכדי כל טענותיך וטענותיך״ רבי שלמה! לכתוב מאורעות חייך אתה צריך והיא חובתך. -חובתי היא רק כנגד עצמי ולא כנגד אחרים-בקש רבי שלמה להסתייע. בנגד חבריו במאי דאפשר - לכתוב בשבילי דעתי מסכמת והיו הדברים מונחים ביהד עם הכפתורים האלו לי לציצית, וראיתי אותם וזכרתי את העבר ולא אחטא.