Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 103

. בעולמות העליונים. קום. קורא 'יקר. ולכה עמדי. אנהגך אביאך אל נאות־דשא. על שפת הים, וירדנו אל הגנים אשר לפני מעונות הקיץ וראינו בסבלות אחינו. כי אמנם ב ז ע ת אפם יעבדו ״אחינו הגדולים״ את ענודת־התענוגים . בימים הרעים האלה. לאמר: בתקופת תמוז. ירם האהת אוחזת בקלפים וידם השגיה מוחה זעה מן המצח - והכל כדי לצאת ידי חובת תענוגי קיץ ״בהק הטבע׳/ כמנהג המקובל ״בעולמות העליונים״. הנה פנת יקרת ־ פה נעמוד! במעון הקיץ הנחמד הזה מתגוררת משפחה בבודה: הסוחר העשיר ח ש ב י ה עם האשה אשר ״הוכיחו״ ה׳, ועם בתו המשכלת והרומנטית. חולדה - זה שם האם - וצלה - זה שם הבת - אינן כעת בבית. לדאבון לבי. כי ירדו אל הרחצה: אך יש תקוה כי תשובנה בקרוב, ואז. בלי נדר. לא אחר להעבירן על פניכם. ובין כה ובה נלבה נא אל הגברים; כי שם בין צאלים ״ סביב לשלחן הירוק, יושבת: עדה קטנה הראויה כי נשים לה לב. האלוף המסוגל השואף רוח והמשיב רוח בקול שאון - זה האדון חשביה. עשיר גדול, שאין לו בעולמו אלא מסחרו ובצעו. - האיש רם הקומה היושב ממולו - זה האדון א ל י ד ע, חבם לבב ומשכיל עברי? אומרים עליו בי גביר גדול הוא. אבל כנראה לא לחנם הולך אלידע אצל השביה שאינו מינו. אלא מפני... האיש הצעיר לימים וטוב התואר היושב בין חשביה ובין אלידע מימין - זה הרופא א ם א. עברי לאומי. בעל חלומות יפים ובעל שמוש ■פראקסיסי יפה.- והצעיר הנובל והקכח היושב נכחו - זה הסטודינט כלובי♦ אין אדם יודע מה למד בשבע שנות סטודינטותו ועד מתי ילמוד. אף אין יודע מאין מוצאו ועל מה יחיה - אך הבל יודעים בי אורח קבוע הוא בנאות־רשא בכל קיץ וקיץ זה שנים אחדות. וארבעה האנשים האלה. השונים איש מרעהו שנוי גמור בהלך־נפשם ובכל פנימיותם. יושבים ועוסקים במלאכה דמתקריא הבמה.לאמר בצחוק הבחירתא. אמנם לא הצחוק קבצם לבית חשביה. כי לכל אחד ואחד מהם יש כונה ותכלית מיוחדת. שבגללה הם מבקרים בבית הזה לעתים קרובות. ורק יען אשר התכלית המבוקשת של כל אחר ואחד דורשת מהם "להחניף" לבעל הבית. למען למשוך חסדו ורצונו