Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 101

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
2 (1894)
Date
1894-01-01
Page
Seite 101 (sequence 115)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
73% known words query
IRI
…/8003959-8004266--423-8004380
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

101 פעולות חכמי י ע ר א ל (כפי ששערתי למעלה שתחת תר״ע לשטרות צריך להיות תרע״ו או תרע״ז, בזמן שהיה אחרי מות יוליאנום>, ועל כן ראה הלל, כלי ספק עם הסנהדרין שלו, לסדר חשבונות קבועים לקביעת השנים והחדשים לדורות ולבטל את הקידוש על פי הראיה (ע׳ ביצה ב׳: בעל המאור ר״ה פ״א). ועל פי החשבונות ההם עודנו נוהגים גם עתה. יותר ברור בעיני, בי מתחלה נתקנה קביעת השנים והחדשים על פי החשבון בשנת קי״ח <כמו שמביא הר״א קראחמאל בפתח דבר לספרו ירושלים הבנויה פ״ד), והיה זה לא בימי ר׳ הלל, אך בימי ר׳ יהודה השלישי אביו, באותה השנה שבטלה הסנהדרין, כדברי רב האי שהבאתי, ובשביל ביטול הסנהדרין בטל קידוש החדש עפ״י הראיה. אחרי בן, בתהלת ימי יוליאנוס, כאשר שבה הסנהדרין למקומה, שבו גם לקדש חדשים על פי הראיה ולשלוח שלוחים, ואז שלח ר׳ יוסי לבנו אלבסנדריא: "אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש"(ירושלמי עירובין פ״ג>, הוא המכתב אשר נזכר בבבלי(ביצה ד׳)-״שלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידכם זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי״ ־*=) , אך אחרי מות יוליאנום מצא ר׳ הלל מטעמים הנ״ל לנכון לבטל לגמרי את קידוש החדש על פי הראיה ולקבוע את השנים והחדשים על פי החשבון . הנשיאים האחרונים ר׳ גמליאל החמישי אחי ר׳ הלל, ר׳ יהודה הרביעי בן ר׳ הלל ור׳ גמליאל הששי הנשיא האחרון - נודעו לנו רק בשמותם לבד, ולא ע״י איזו תקנה. בפקודת אחד ממלכי רומי בשנת קפ״ה לאלף החמישי בטלה הנשיאות לגמרי. .*) רש״י פי׳ שמא תגזור המלבות שלא יתעסקו בתורה וישתכח סוד תעבור ואתי לקלקולי ולעשות חסר מלא ומלא חסר. ופירושו רחוק בעיני, כי אם בן אין לדבר סוף ואם תגזור המלכות שלא יתעסקו בתורה אז ישתכחו הרבה נופי תורה. ונראה לי, כי המלות זמנין דגזרי וכו' אינו מלשון המכתב, רק דברי המתרץ על השאלה: והשתא דידעין בקביעא דירחא מאי טעמא עבדינין תרי יומי ץ ועל זה מביא מכתבו של ר׳ יוסי בלה״ק ומוסיף לבאר בלשון ארמי: זמנין דגזרי המלבות גזרה , היינו שלא לשלוח שלוחים לערים הקטנות כמו שקרה לפעמים , כנראה מסנהדרין י״ב, ואז יקלקלו בערים הקטנות את המועדות , כי ברור הדבר בי רק במקומות הישיבות ומושב החכמים היו בקיאים בקביעא דירחא, אבל בערים הקטנות שלא היו בהן חכמים גדולים וכל שכן שלא היו בידם לוחות השנים כנהוג אצלנו, היו מחכים , גם אחרי קביעת החשבונות, לשלוחים שהיו באים אליהם ממקומות הישיבות ומושב החכמים , ועל כן חששו פן יבואו ימים שלא יהיה אפשר לשלוח שלוחים . £8 מ. ל.לילענבלום.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.