Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 86

פעולות חכמי ישראל בזמן החרק ואחריו. א*). בין הפרקים. אף על פי שהורגלו הסופרים לחשוב את התנאים לדור סמוך להזוגות, וטעמם עמם, בי ר׳ יוחנן בן זכאי היה תלמיד להלל, וכפי דברי המשגה באבות - גם לשמאי, וגם תלמידי בית שמאי ובית הלל הראשונים נחשבים בין התנאים ז מכל מקום רואה אני שיש הפסק קטן בין זמן הזוגות לזמן התנאים, היינו מזמן מות הלל עד קרוב לזמן שאחר החרק, שאז החלו התנאים, היינו תלמידי של ר׳ יוחגן בן זכאי, להראות פעולתם על ההמון. התנאים האלה הרבו מחלוקת בישראל, יסדו בתי דינים ובתי ועד שונים, שעל ידי זה תש כהה של הסנהדרין, חדשו את הפלפולים והדרשות כדי להמציא סמך לדעותיהם, ובפעולותיהם אלה בראו חדשה בישראל. לפיכך אני חושב את התקופה הקטנה שעברה ממות הלל עד מות רבן יוחנן בן זכאי לתקופרי בפני עצמה, שעם היותה באיזה צד קרובה לתקופת התנאים על ידי מחלוקת בית שמאי ובית הלל, הנה היא יותר דומה ברוחה ובכחה לתקופת הזוגות, מפני שכח הסנהדרין עוד היה בתקפו, וממנה יצאה תורה לכל ישראל, ועוד לא נעשתה התורה לאלפי תורות על ידי אוהבי מחלוקת ובעלי הלהפך. בנו"") של הלל, שמעון, לא האריך ימים בנשיאותו ואחרי מותו באה המשרה לבנו גמליאל הראשון, הנקרא בתלמוד בשם ״רבן גמליאל הזקן״. אם היה הוא, רבן גמליאל, הראשון שנקרא בשם "רבן", או אביו קבל תחלה את התואר הזה,לא נודע לנו. שמעון בן הלל נזכר רק פעם אחת בתלמוד <שבת ט״ו> בלא תאר, אך משם אין שום ראיה,כי גם בנו,רבן גמליאל הזקן,ובן בנו, רבן שמעון הנהרג, נזכרים שם עמו בלא תארים.- אף על פי שה׳ גראטץ משער, כי בימיו, במלוך אגריפם הראשון על יהודה, שב להסנהדרין כבודה הראשון, מכל מקום עמד בראש הסנהדרין אך נשיא, ולאב בית דין לא מצאנו זכר. ״) עי׳ פרדס ספר א׳ ע׳ 84 - 103 **) המשך מנ־אמוי שנדפס בהוואסחאד שנה שנית חוברת שלישית .