Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 30

ולרעיון ך. $ץעק מרה, וקול בכיי שמןמה מנל: אל צדיק, לרף מצרה, בבליחף אל המועל מעל. אף אם ממרחב בקעות, אשמע שיר אחים נת דרכו / אמר: זה .קץ הפלאות , וימי יגון ספו הלכו. ולתקרה טובה לבבי! כציץ ב'שמ.ש (פתח; (אוחיל כי נם סביבי, ברם _על כרם לספה. ותחת אהלי ״קדר , וחרבות מעון לאח, חיש (בנו בתי הדה וגרנות לדוש בכדו. באת ובמחרשה / אם רק ,יחזיקו בנלף / אז דעי, ציון קדושה, כי באה שנת גאוליף. ז ז; -; ז •1 האכר אדמתו נואל, ז־ •ד - : ■ד בעמלו (לחיק כל־קרץ ז הוא יסיר סלפת (שלאל, כלמת נדודיו בארץ .