Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 18

פ ר ד ם 18 לקבל באהבה את יסורי א״י הקשים. לו ירדו חובבינו אלה לעומקו של הרעיון ויבינו לדעת״בהבנה ברורה ונכונה'מ"לא על הלחם לבדו יחיה ישראל, ועיקר מטרת הישוב הוא ליסד לעם מפוזר.ומפורד מרכז רוחני, מרכז לאומי במקום""'נאמץ׳ מקדם, אשר שם הנוי'המרחף באויר" ישרש כדרך בל'הארץ' ו ה ב אי' ם' תדץ יפרח ישראל ב ע צ מו וכבודו בימי עולם,- אז הכירו וידעו כי למטרה יקרה ונשגבה בזו, אשר בה תלוי גורל-עתידות העם כלו, כל הקרבנות אינם יקרים ובל הימורים שבם היא נקנית אינם יכולים להיות קשים יתר מדי. אם חז״ל אמרו בי שלשה דברים נקנו ע״י יסורים: א״י, תורה ועוה״ב,- לא נפלאת היא כי יסודי הישוב החדש ינדלו פי שלשה, אחרי אשר בישוב כזה לפי מלא רחב מובנו צפון ונכלל קנין שלשת הדברים כאחד, כי זה הוא חפצם האדיר של בחירי חו״צ לקומם הריסות ארץ ישראל, לחזמולאמץ שם את רוח התורה,תורול^־א^^בנ^^יתנאמ1ונכון ילעתידות ישראל ולהנחילהו ע ו ל ם ה ב א. עד כמה לא השפיק עוד רעיון ישוב א״י להתברר כל צרכו אף בעיני רבים מהחובבים הנדנלים בו - נוכל לראות ולהוכח באופן בולט מתוך היחס של החובבים האלה לשאלת ארגנטינה, אשר התעוררה בזמן האחרון. אמת הדבר, כי עט שקר בימין מתנגדי ישוב א״י, שהיו בן לילה לחובבי ארגנטינה נלהבים, ואשר בקנאתם הגדולה לארץ הצבי החדשה יראו חובה לעצמם להתגולל ולהתנפל על חו״צ,שכולם כאיש אחד עומדים הם כצר נגד ישוב ארגנטינה וזה אדיר כל חפצם לחתור חתירה תחתי הרעיון החדש שנוא נפשם ולהרסו עד היסוד בו, וכמעט בכל הפרעות והסכסוכים שם יד ישראל באמצע, יד חו״צ הקנאים. אשמות כאלה, כמובן, הן רק רבת שוא פחותה ובזויה, אשר בל״ם גם המוציאים אותה לא יאמינו בה. אולם אי אפשר גם לכחד כי באמת יש בתוך הובביגו קצרי ראות הרואים את ארגנטינה בצרה לציון, כמו צור בשעתה, ובעיניהם הכהות לא נתמלאה זו אלא מחרבנה של זו וכל אשר ירחיב הישוב את גבולו שם כן יצרו צערי הישוב פה. הציוניים האלה חלילה להם מעשות איזה דבר בפועל ממש נגד הישוב החדש, אך בסתר לבבם אולי ירננו על משכבותם לשמע הקלקולים והמבוכות שם בארץ־־הכסף. המבט הנתעה הזה יעיד נאמנה עד כמה קטן וצר עור מחם של הרבה מחובבינו לקלוט בו היטב את רעיון הישוב משאת גפשם ולהבין בהבגה בריאה ובהירה את עצם תכוגתו ומגמת פניו. מה ענין שמטה אצל הר סיני? מה עגין התאחזות מאות או גם אלפי יהודים בארץ גכריה לישוב ישראל בארץ אבותיו ף ישוב ארגנטינה מתחלתו לא גוצר רק לחלץ מן המצר מספר ידוע של אישי העם האובדים בעגים ולהעמיד להם רוח והצלה במקום אחר. העם באיזו ארצות מושבותיו נגש ונענה, נשבר ונדכה, ועולמו חשך בעדו בחשכת מצרים, מצבו החמרי דל ורע באופן נורא ואיום, ומיום ליום עוד יגדל ויגבר העוני וכל