Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 280

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
1 (1892)
Date
1892-01-01
Page
Seite 280 (sequence 289)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
70% known words query
IRI
…/8003959-8003960--289-8004247
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

■סימני רפיון האברים ורבות הלב. בהכירכם אותם מקרוב תקראו: מובטחני בם שיהיו בני חיל בישראל, אנשים שלמים ומתוקנים. הנה נער אחד עונה בחזק רוח לאיש האומר כי ינטשהו על פני השדה - לאמר: "רגלינו הנה מרבבותינו ואם תעזבנו ונסענו על מרכבותינו כי הדרך לראשון לציון ידענו". וכאשר ישאלוהו מה יעשה אם יפגע בו ערבי בדרך ופשט את מעילו מעליו, יענה באמץ לבו התם: "ופשטתי אני את אדרתו מעליו". ילדי חמד אלה ינקו כמעט בחלב אמם יריעת דברי ימי עמם ושפתו. הנה עובר הוא הילד הקטן על בני־ברק ויתעורר כי השם הזה ידוע לו, עוברים לפני יבנה והילד יתעורר ויקרא לאחותו 5 ״שמעי נא רחל, זאת היא יבנה אשר קרא מורנו לפנינו בערב ת״ב כי היה איש גדול מאד , שכחתי יאת שמו, אשר שמוהו בארון כאיש מת, ויבא אל יכנה ויאסף שם פרהדרין". כאשר אחד הנוסעים יגיה את המלה האחרונה כתקונה וישאל את הילד אם יודע הוא מי המה הסנהדרין, ישיב בשפה ברורה: "ידעת; הם היו זקני ישראל וראשיו וכי יהיה. לאיש דבר ושפטו את משפטו״. ועל השאלה מה הוא משפט יבאר: "כי יחזק נער עלי וחטף ממני דבר אשר לי הוא והגשתי. את משפטי אל הסנהדרין והוציאו מידו את הגזלה והשיבוח לי". ואחותו רחל הקטנה תקנא באחיה ותאמר בדממה וקול כי יודעת היא גם את שם האיש אשר שנח אחיה - יוחנן בן זכאי. ויפן השואל אל שני הילדים בשתי שאלות מספורי כתבי הקדש ותשובת הילדים תסופר בנעימות מיוחדה. מחזות נחמדים כאלה נמצאים הרבה בספור זה, שמהם נראה כי ׳ לו הקדיש יעבץ עטו לכתוב "ספורים לילדים" שחסרונם נרגש מאד בספרותנו" אז היה מפליא לעשות במקצע זה . בכלל נראו על פני כל הספור "שוט בארץ" אותות החיים החדשים בכל עצם זהרם, וקול הדפק של החיים האלה מגיע לאזניך על כל צד וצד. בכל לב תסכים לדעת אחד הנוסעים כי "בכל דברי הסדר והנקיון יש לנו לשים את אירופה לעיניים בכל דרכינו, כי תרבית בני אירופה היא מקור התקון בכל עסקי ד״א״, ויחד עם זה נחוץ גם ללכת בדרכי יושבי הארץ הדרושים לפי טבע המקום. אמנם עוד הרבה דברים חסרי תקונים הם, והשאלה, למשל, מרוע לא יעשו בני פתח תקוה את התקונים במעשה החלב שעשו פקידי האחוזות האשכנזיות, השאלה ההיא תשאר בלי תשובה, כי המון נערים קטנים יפסיקו את השיחה, ובלי ספק ישנן עור שאלות כאלה הדורשות תשובה. אך הנך מרגיש כי סוף כל התקונים הטובים לבוא והישוב יציץ ופרח ומלאו פגי הארץ תגובתו. חלדי הרך והמפונק, אשר בראשית הנסיעה יקרא כי "החפץ לדעת את קדמות ישראל, ואח דברי תורהו ותלמודו יחכוגה הארץ יבא הגה, אך הח$ץ בחיים אל יצג כף מלו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.