Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 274

ספרים חדשים, הארץ ספר לכל נפש ולכל בית בישראל, יצא לאור ביד זאביעבץ, ד חלקים, ירושלם תרנ״א. גד ר ו ש ל י ם מפר לכל נפש ולכל בית בישראל, מאת זאב י ע ב ץ בירושלם, ב׳ חלקים, ווארשא תרנ״ב.' *כי מציון תצא תורה״ - היו ימים, והימים ההם לא רחוקים מאתנו, שהחזון היקר הזה יכול להראות בעינינו במחשכי גלותנו, בהתגבר עלינו היאוש הנורא, בשחוק על משבתנו, כמו לעג אכזרי על משאת נפשנו. תורה מציון - מה היא התורה אשר יצאה לנו ׳ בגי הגולה, מציון הר קדשנו ׳ כמה עשריות שנים ׳ עד העת, האחרונה? מה טיבו של האור הרוחני אשר האיר על ציון וקרנים מידו לנו בארצות פזורנו? דרכי ציון היו אבלות ועוד יותר אבלה ושוממה היתה תורת ציון. באזנינו שמענו וסופרינו ספרו לנו כי ימים רבים מציון יצאה ־ לא תורה ודבר ה׳, אך תורה אחרת זרה ומשונה, לגמרי משונה. מציון יצאה-אוי לנו אם נאמר!-תורת חנופה לבל הארץ, יצאו מגלות עפות, בקשות ותחנות שפלות ונבזות ל נדי בי הגולה, יצאו "קולות מהיכל" מוזרים, קולות כוללים מבוללים שונים, קולות מקבלי חלוקה עשוקים ומחלקים עושקים, יצאו חרמות ושמתות וכל פגע רע, בקצרה - מציון יצא מה שיצא אך לא תורת אמת, ואם יצאה התורה הנה רק במובן אחר - י צ א ה ויריה על ראשה, כאשר יצא מבת ציון כל הדרה. אך ברוך משנה עתים - הזמנים נשתנו לטוב. רוח גדול וחזק בא ויגע בארבע פגות העם ויעורר את רוחו לקום ולהתעורר לחיים חרשים, ותתעורר בקרב "רבים וכן שלמים" האהבה הנרדמת לארץ אבותינו והתשוקה להחיותה. והנה עם'ישראל בהתעוררו לתחיה, לא רק בצרכי הגוף בלבד ישקיע כל מעיניו כ״א גסלצרכי הנפש ישים לב, בי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ומה גם ארם מישראל. "עם הספר" בלי ספר, בלי חיי נשמות, לא יוכל לראות חיי בשר, ובראשית צעדיו על דרך חייו החרשים הוא דורש ספוק מזון רוחני ומים חיים להשיב ,נפשו, ואל הר ציון ישא