Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 273

1 27$ ד ן-ק י ש ו ס מ נח פ ב לן א הנם?״ ״צר לי עליך, רעיתי, - ענני דן - כי קצרה בינתך , בינת אשה, להשיג את מחשבותי. לו ידעת את כל הנעשה אצלנו שם, בחלונות הגבוהים. שם שרים ורוזני ארץ מותרים מילליונים לרוב, זלים זהב מכיסם, יהודים עולים שמה, עוברים ימים , ארצות ומדבריות ואיים רחוקים, ואנחנו מחשים ורובצים במדמנה של מ ז פ ב ק א בנחת, בתולעת זו בחרדל...״' ״בלילה ההוא נדדה שנתי. רבות מחשבות בלבי ״ רעיונות אין קץ, ואך לאור הבקר סגרתי את עיני, וראיתי והנה דן בעלי, מעוטף בטלית, על גבי חמור, שפניו פני שמחה׳פנחס, ויהודים רבים נוהים אחריהם, ולהקות נערים יחפים וחשופי שת הולכים לפניהם בקול תרועה: ״הידד! ס ט מ ב ולך... ואיקץ- והנה חלום.ספרתי את דבר החלום לדן, וישמח שמחה גדולה, ויאמר לי בהתלהבות עצומה: "חלמא טבא חזית! סימן טוב!... לבי ינבא לי, כי בא עת לחננה. שמחי, מזפבקא! פצחי רנה וצהלי! אשריכם, ישראל, מה נעים גורלכם! במהרה במהרה בימינו בקרוב!..." לשמע הדברים האלה אחזתני פלצות ואחיד חרדה גדולה ואקרא: "דן! ה׳ עמך! מה זה תדבר לשונך? אוי לי כי נדמיתי, ישמעו זרים ויחשבוך למתהולל ומשתגע.. עוד דינה מדברת והדלת נפתחה ויבא המבשר; ״נתפשו! ת פ ש נ ו ס! מזל טוב! מזל טוב!". תם פרק הראשון,