Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 255

כי הסבה אשר עוררה• המשטמה באלכסנדריה - היא הקנאה העזה4), כבר מצאה און לה ועוז גם ברומה ז נם בה החלו ללטוש עין קנאה לבני יהודה המתגוררים בתוכה, ־להעבדים המשוחררים האלה אשר במשך עת לא רבה צלחה בידם לעשות חיל רב בזה, עד כי הביאו מורך גם בלב איש כציצרה 0 , וגם איש כקלוריום נושע בם , בהסתערו על קאטו ופומפיים 6) , ולפי דברי הסופר די^-קאסיוס שב ונחם גם הקיסר ק ל ו ד י ו ם ממחשבתו לגרשם מהעיר ״ רק על יראתו מפניהם, כה גברו ועצמו בה 7); וגם ידעו לתת להם מהלכים בין גדולי ארץ, לא רק בין שריה ואדיריה לבד " כי אם גם בקרב היכלי הקסרים, וכאשר יעידו על כל אלה שמות אבני המצבות אשר נמצאו בקברותם, כשמות יוליום, קלוריום, פלאויום ועוד 8); גם נודע לשם ולכבוד אליטירוים המשחק, ידיד נפש הקיסר נירון,. אשר אליו פנו כל המבקשים לראות את פני. הקיסר, גם אקמה משרתת פני הקסרית ליויה, אסתר המשוחררת של קלוריום ועוד כאלה. מלבר התנוססם גם בשאר מעלות רוחם וכשרונותם, בעשותם להם גס שם על במות-המשחק, כאליטירום הנזכר, המשחק יוסף, המשחק הנזכר אצל מארטיאל 0 , והמשחקת פליסטינה, אשר עוד נשאר לנו.זכר שמותם, ובלי תפוגה עוד רבים ורבות כאלה אשר היו אז לאות ולמופת אף הם במעשיהם. ואם אף לא נשאר לנו דבר לפליטת גם ממעשיהם אז בהספדות הרומית, כאשר אמנם לא נשאר לנו אף מליץ יושר אחד בכל סופרי הדורות האלה, ומפני סבות ידועות 0!) - *_) לא רק כמצבם החמרי כי אם גם בהרוחני, עד כי יכלה גם שיטת הפלסופיה שלהם להחשב לשיטה מקורית (.£68מ,31319 ]3111111), 5) כדבריו במליצתו הנודעת על פלאקיום: "הן בחרת לך לאליום את המקום הוה ואת המון העם הלז—היהודים—רק על דעתך בי רב מספרם , אחדותו וגם יכלתו באספת העם" וכו׳. 6) 16־11110 4'.416X31141? י'ן!! 6131111(1 .1׳ ז) ץ1.6¥ במאמרו בהמ״ע .מ 404611 .4 .68011§ .ג .1 .(1־3111ג 8) עוד ראיות מוכיחות ע״ז אצל .■1־61^46111611146) ,־61־8611111 9) אם גם נזכר שמו בבוז אצל מרטיאל, אך זה הלא יוכח, כי היה לו איזה ערך, עד כי התגרה בו, — כי אין כל יסוד לדברי 1160311 המתאמץ בדבריו לתאר את מצב היהודים אז ברומה בצבעים כהים מאד, כבר הראה מ. י ו א ל בהוכחות נאמנות, 10) כמעט אין דבר בשנות מאות הראשונות לספה״נ שלא חלו בו ידי מזיפים, ורק הדברים המשטינים והמלמדים חובה עלינו הם לבדם נתקימו. ע׳ ע״ז ברחבה אצל יואל בספר .68611§8ת10§5,611 .4 ס! 5116116 ״הלא לפלא הוא — יאמר 14114 במאמרו היקר במ״ע 68^4111 .5 ,4 116ז\6? המדבר על דעות הקהל עלינו ברומה בימי הקסרים— בי בל המקומות בספרי טיט ו ם ל יו יו ם המדברים עלינו—אבדו ואינם, לא רק במקורם, כ״א גם בהוכוחים של אבות הכנסיה". גם התקימות ספריו של יאזעפהום היתה בלי ספק לא רק בשביל הדברים הידועים על מחוקקם — המאוחרים בזמנם — כי אם על איבתו הגלויה למקורו והשקוצים אשר ישליך על הלאומים,־ כי גם הדורות הבאים אח״כ לא יכלו להיות לגו לטובה בזה, די הוא להעיר, בי התע&קו אז בהספדות הזאת רק בבתי •מקלט הנזירים לבדם, יטלא ודתה להם כל סבה לחון אותנו במעשיהם,