Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 243

ה נ ח ם. הימים ימי חורף. - יום ערב השבת רד. זה עתה שבה מן החנות הביתה. היא השליכה מפתחות אהדים על השלחן אשר נכח הפתח בבאה והגש אל התנור הלוהט להמם מעט את בשרה וביחוד את ידיה האדומות והקפאות מקור. אחרי כן פשטה את בגדיה העבים מעליה ותרחץ שער ראשה. פניה וידיה במים חמים, ותמרק ותיטיב שערותיה ותלבש בגדים דקים ונקיים לכבוד השבת, ותשם מטפחת על ראשה ותבוא אל ההדר השני ותברך על הנרות ואחר ד סיר ה את מטפחת הראש מעליה ותשב לשתות חמים. היא אשר. כבת שלשים שנה, גבהת קומה ומלאת בשר. פגיה העגולים והמלאים מפיקים עלומים, יפי וחן. אולם איזו תוגה חרישית נסוכה עליהם. החדר הוא מלוח ונקי. הרצפה רחוצה למשעי, הקירות צבועים תכלת ומצוירים בצעצועים וציצים ירוקים . התקרה מלבנת בסיד. על החלונות תלויות יריעות לבנות ומרקמות בציצים ופרחים שונים. באמצע החדר עומד שלחן עגול ומסביב לו ארבעה כסאות-עץ צבועים צבע אדוס-שחרחר. השלחן מטסה במפה צבועה צבעים שונים, בקצה האחד מונחות החלות מכוסות במפה צהובה קטנה ובקצה השני ארבע מנורות כסף ובהן נרות דולקים מחלב מזוקק ולפניהן עששית גבוהה ומאירה. על יד הקיר המבדיל בין האולם ובין הדר-המבשלות עומדת ספה שחורה. על יד הקיר השני שגי כסאות וארון מרובע. על הקיר אשר ממול הספה תלויה מראה קטנה, אחריה בפנה עומר ארון ספרים קטן. לארך הקיר הרביעי תלוי מסך עב ומרקם המבדיל בין האולם ובין חדר המטות. חם נעים ממלא את כל הבית. היא יושבת אל השלחן ולפניה בום חמים. עיניה מביטות נבחה בלי כל מטרה. החמים בבר הצטננו ועוד לא תשתה - היא תפושה במחשבות... וכה יחלפו להם הייה הלן וחלף בלי כל שנוי ותמורה - יחשב לבה ואנחה קלה תתפרץ מקרבה - חיי עמל ויגיעה רבה, טרדות ודאגות רבות, מן השעה השמינית בבקר עד השעה העשירית בערב בדנות, להיות נקשה וקפאה מקור, להתעשק את החנוניות והגרון יחר מרוב דברים ו,/טענות" את הקונים - והיא לא הסבינה