Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 33

צדוק הדין כדור ולשאני מעל הרי נשף - .ואמיתי. ואני מתוף הבקעה, מלאה ..עצמות" עצמות יבשות?אמני נר מנפצות, נידיהן יעששו בלו הרקמות, ומסביב כל חיתו נוי וארצות - ז ד ״ : ת״ז והחיות רצוא ושוב?ה לפתח : יי• ז ■ד 7 : - ולאונן קננו, אולי :ש עוד מרו - ואמר: אהה אלתים, אל נקמות! י - :־־ ד }יו * " :ז1 אם אמר נזו־ת כי תעשה כלה ולא תדויינה עוד אלה העצמות, אף :נער ח:ת זקנה - אותה לא אוכלה! תשב הפלמוני הנע שוללם, והנה רוח $ דולה מקצות השמלם - מאךבע רוחות הרודן תפוח והנה החיות - להן גלגל קורא כי ללבו אל אקר יהלה הרוח - עז?ניסן לקנא ומלאים הם אורה קמתי ואלאד, ולחנה המה כחמים- מה יפו, נעמו, כלם אהובים. י ד•* 9 ץ ז;* והנה רעש בדול - קלבו העצמות, גידים שרנו, בשר ועור זעלו5 ותבוא הרוח ותפח נשמות נלו־ןיו - איש אל רעהו לצהלו - האח, ראתה עיני, בית ישראל המה! אחי, רעי! עצמי ובשלי אתמה! האוכלים הנדחים מגיא צלמות אור נגה .עליהם אף ראש לרימו. על מכור הארץ .ינביהו שמת- ובראש המיות משטרם ישימו; : י• ":■דד ז•