Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 31

צדוק הדין ערב עיילו, הקליהס יזנחו , .יזרו שקוצים, מכל טומאה ומהרו, עדים מהר חירב שבו לקחו ".י : ד ״• יי יי• 1 11 1 לעמפוהו שית למו בו לתימרו? ושמות הכזעלים מפיהם;פירו, כשם לשי־אל יכנו - לא עוד ימירו, הביטה, אל גדול! הביטה השתעשע, הןט נא .עטף, כקטנם בגדולם,- עם נכרא, .עם נולד, .עם אלהיו יורע ז לתורה ולסעודה!?לם יתנו קולם, אש ד־תף, שלהבת־לה ככל לב מסלקחת וכתובה החשמלה - אמונה נצחת. בל העם שפה אחת ודברים אחדים, ד!1 זד *־ ־;1• :־ 1 " לסף אמונתף כל פיות .יאמירו, אב לבנים יודיע, זקנים לילדים יורו יטיפו .יזכירו יעירו? כאש דת, אור תורה, קודרים ש^בו לשע ודרןז אמונה מלאה שבי פשע- אליף;רוצו;דלגו יקפצו על הררי ציון גבעות;תשלים, בי הוכנו;_עפךף ארצף רצו ולחדש אדמתה יריצו ירים? :*־•• •:11 1• ־זד• כנפי שחר לשאו״קדמה מזרחה לשאת שלום לעזובה, ברבה _לנדחה. כזרעעזף השיבות לב בנים, ל_קסת מתנות שבית שבי ~ הביזטה, אב! פעלם כקרב שנים- הבט נא אל המזרח ואל הצבי: ת?ארת בנים בל .עלן צופיה , לעדן שמו מדבר, ליפה נוף ציה.