Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 28

אם מאס מאקת בעם זו .עתה" בי שחת העם כי הרבה הרע, ■דז״ ״ : 7 1 נתהי זעךהו .לף העבות שת, - כלה בחמה! התר ידף ובצע ועצמות שברת גר.ם .עד דכא ולמה־זה תחיינה בחלי ומכה? :7 7 ״.* ״ ן ז 1 :ז " ־י ▼ שבט אפף עוררת -ביום איר 3קפדה ותפקד דזמונים הרעשתם כילק - ובידם זעמף מטה מוזםךה- דעלו בשאה הנחיתו בל חללן׳ משד משבר כ?ןעט בא .קצנו, ותשב ותריצם כמו תשוב תרצנו - - ז ז ..... : 7 . תשוב תרצנו, תשוב ותמוגנו- 7 * 7 : למה לא מתנו תחת המקבת" 7 7 ־* 5 ־־ י י* היא היתה כעמף .עת שחקו חללינו וכפשע בינינו ובין המות - ולמה נרזמת השיבות ימין מכים ונשאר בחיים!אנחנו נמקים! בחיים נשארנו מרים ממות, חיים הננו מחיה לנו א:ן; $ךצף הרבה לנו גיא צלמות ו?ן ארם ,לילי 1"ני ר!י|י בשעירי לעזאזל נדחה משער- פה יקרעו עורנו, שם ימךטו שער, מן גו עו־שונו" כל מבוא יסגדו, יורונו.יקלעונו מל־חי אל ףחי׳ ואברים אברים מנו יגזדו- 7• ן־4 7 ״ •% : ובקרבנו הנשמה, נ?שנו 1לןחי! הלמתים תעשה פלא לעשות נקמה [לחוש מר המות נוקרה בם נשמה?