Der Israelit · 1906-03-08 · 10 (8.3.1906) · p. [Seite]

Attentat gegen Ahasveros auf die Spur gekommen ist, war mein Schicksal besiegelt. Aber mein Volk, die vielen Volker des grotzen periisch-medischen Reiches, die ich vor Verjudung schützen wollte, daß diese sich jetzt. in schaoensivhrm Jubel um meinen Galgen drangen, das ist unerhört. Der llndank tut weh, weher als die Schlinge um Hals, der sonst güldene Neichskette zu tragen gewohnt war. Doch, was hör ich! Haman hoch! rufts aus tausenden con Kehlen. Also habe ich mich doch nicht in meinem Volke geirrt, es bewahrt mir seine Treue, selbst bis an den Galgen! Doch horch! Fünfzig Ellen hoch! braust's plötzlich aus der Tiefe. O. dieses Gesmdel. diese charakterlosen Kreaturen, die sich einst vor mir zu Boden warfen, auf deren Kövfe ick» einst trat, um jetzt über denselben 1) ES war dir» längst öffentliches Geheimnis. ober bei der tiefen Verschleierung, in welcher dir persischen grauen stet« öffrntlich erscheinen. Hot dasselbe erst jetzt sein« öffentlich« Bestätigung erhalten. אפי הבלוע: כבר כתבתי ככליק מילת אסתר שלי על פסיק רם סי הס! לז־ש אשת* שהיא לשי! תספורת ימולה סובן שהיה לה זק! ואע־פ שאי! כגדח של משגה לפלך לספל את אשת* בבבודל לבעצסו. ספני הבושה עשה סה שעשה לעתה לפני מתל הודה ולא בוש. eidiae, Stimmzettelfälscher, Lügner und Verleumder. ttwH rtfT^r Wft. bif ÖOt | keinem sittlichen Defekt zurückschrecken, soweit auch! ihre Interessen sonst auseinanderaeben. wie finden sie 2) הי־ביים הלל* תסיהים •אין להם שח־ לעתה קייא נעים הנני אעתיק לך לסבה ם**לם יביק־א את אש־ בעתי בספ־י תהלל ,ע:ית סלנו וסלבח' ורל שם: סר,שן העילם ךפד הלה־ע הכתיב לנו :*בה הדן שהיה חסשים אסה רוקא לא פחית ולא י*ת*? יבב־ רלבו בה נם־ש־ת ותחנו כה שת־צ*!ולי יצעיד קשה לי ע*־ סהא הקיי־ל <ש־ע ארח קפ*א ס ד) שאין מניחיז לעדית ב׳ אחי! זד, אחי לה ילא הבן אח־ האב ספני דן ד־ע למה הניחי באן לעללת יי אחין וה אחר זה תס האם? ילא ראית* סי שהרגיש בזה — אם;ם כשנה שלפה היא סיכה שהיא עלה לפעלה סעש־ים אפה פסילה להפעס הלמעלה מעשיים אפה לא שלפה דכא — יבבבא בתיא די* רן דב ן מיש הישבים ־איייך ניפל של אדם נ• אפית ולפי זה אי־ך יי בני המן לי אפה יבנדול באספתא החלל לברותא כלו תשתיייי עוד בהדן כ׳ אפה לבדים תלו את הפן בכבודי לבעצסו לנמצא שכל הבנים היי למעלה פכי אפה ו א שלפה בהם דנא וססתפא נם דנא בישא אינה שלפה ואיש — ד־ כאן תוכן דביי בם«־־ — ועתה ת־אה שכרכתי יאמת כי הלי ויזתא עד ־אש אבי* הניע׳ והיביים כפשפן. •; »*— ftsit» Mf (*;!«*!•**1* meiner lu «sdenken.