Rimmōn · 1923-01-01 · 6 (1923) · p. Seite 39 (לט)

איזנבורג־בירשטין׳ שבו בלה פרנק את ימי חייו האחרונים ופורש לפנינו את הארכיון על מאורע "פרנק ועדתו" שנאסף שם בשקידת מנהיגי העיר במשך השנים. בארכיון נמצא גם תמונת פרנק הידועה ותמונת בתו חוה׳ ובמו־בן תמונה הידועה גם היא והמתארת את פרנק ובני לויתו בצאתו לטיל במרכבה׳ ולהלן: תמונת פרנק על מטתו׳ שממנה לא קם עוד׳ קרקפתו של פרנק לאחרי מותו׳ חותמה של משפחת פרנק׳ הכתר על ארונו של פרנק, תאור דמות הארמון ומכתב בעצם כתב ידה של חוה פרנק משנת 1793. כל הציורים האלה מובאים בסוף החוברת ונעשו בשקידה רבה׳ כמו שגם הדפוס והקישוטים של החוברת נעשו בהדור גדול. ספרות היסטורית. ש. דובנוב עסוק עכשיו פהוצאת ספרו בן עשרת הכרכים "דברי הימים לישראל" בלשונות שונות. מתחלה הוא מוציא את "דברי ימי העת החדשה"׳ כבר יש לפנינו מהם שלשה כרכים של ההוצאה הרוסית וכרך ראשון מן ההוצאה היהודית וההוצאה העברית. מן ההיסטוריונים הצעירים מצטיין ביהוד הד״ר נ. מ• גלבר בעבודתו הפוריה. בזמן קצר לערך הופיעו ממנו שני ספרים׳ שתם ראוים לתשומת לב גם בחוגים הרחבים. הספר האחד הוא: ״היהודים במרד הפולני של שנת 1863״ (הוצאת ר. לויט׳ וינה־ליפסיאה 1923׳ גרמנית) - בו מבוארת בפרוטרוט על יסוד תומר ארכיוני עמדת היהודים בימי הכנתו של המרד ובשעת התפרצותו. הספר מהודר גם בחצוניותו ומכיל בתוך שאר נספחיו רפרודוקציה של כרוו ליהודי פולניה בשנת 1863. הספר השני הוא: ״מתוך שתי שנות־מאות״ (הוצאת ר. לויט 1924) מביא המון חומר לתולדת היהודים החדשה׳ ביחוד בפולניה וגליציה. אנו מצינים ביחוד שני מאמרים׳ שיש בהם ענין רב לתולדות התרבות והספרות. האחד דן במנדל סוכטשובר׳ תלמידו של הרמבמ״ן׳ שפעולתו בשדה ה״השכלה" עדין לא נערכה כראוי׳ והשני מוודש למנגן העממי בריל ברודר ומכיל דוגמאות רבות מיצירותיו של המשורר העממי הזה המיוחד במינו׳ שהיה החלוץ לפני הקברה היהודי. קטלוג של אינקונבלים. הועדה הפרוסית לעבוד הקטלוג של דפוסים קדומים התחילה כבר לפרסם את רשימתה! בגרמניה בלבד נמצאים בספריות פומביות ופרטיות כמאה וחמשים אלף ספרים כאלה. באמריקה התחילו עוד קודם המלחמה לעשות רשימה מפורטת מספרים כאלה שנמצאים שם. גם באנגליה קבל על עצמו משרד המושבות לעשות את הרשימה בכל רוחב המלכות הבריטית• באופן כזה יש לקוות׳ שהקטלוג׳ אשר עובדים עליו ועדות מדעיות מכל העמים׳ יצא באמת י מלא ומתוקן. עד עכשיו לא היה עוד קטלוג מלא כזה מכל הספרים שנדפסו במאה הט״ו. התיאטרון הארץ־ישראלי בברלין. עם ההתפתחות הכללית של ארץ־ ישראל ותחיתה הובלט צורך הכרחי ביצירת תיאטרון עברי אמנותי׳ תפקידו של התיאטרון הוא להשלים אח פעולתו של ביודס ולהמשיך את מקור יניקתו התרבותית של האדם העברי בימי גדולו ועמידתו. התיאטרון העברי האמנותי ממלא תפקיד חשוב גם בשכלול הלשון׳ כי משמיע הוא מעל הבמה שפה עברית יפה וטהורה. לשם זה התמכרה קבוצת צעירים אשר התארגנה בארץ־ישראל ואחרי רוב עמל ועבודה בארץ באד׳ לידי הכרה׳ שעליה לצאת לזמן מה לאירסה כדי להשתלם במקצוע הדרמתי. קבוצה זו(הגב׳ מרים ברנשטין־כהן׳ חנה וינשל׳ וה״ה: מיכאל גזיר (בן־מנחם) אהרן קוטאי ויוסף אובסנברג) באה לברלין לפני חצי שנה• החוגים התיאטרליים בברלין התענינו בקבוצה'זו וסיעו בידם ביחסם הרציני והאמנותי. במשך העבודה נספחו לקבוצה זו חברים וחברות מסטודיות דרמתיות שונות׳ כמו כן חברים מארץ־ישראל. בחודש אוגוסט שנה זו נספח אליהם המשחק מנחם גנסין מארץ־ישראל אחד ממיסדי "הבימה" המוסקבאית׳ וקבל עליו את הנהלת הקבוצה הזאת ואת הלמודים השייכים למקצוע חנוך המשתק עפ״י שיטתם של סטניסלבסקי ווכטנגויב׳ שעל ידם י צק מר גנסין מים במשך היותו במוסקבה. אחרי עבודת הכנה במקצעות שונים של האמנות הדרמתית נגש עתה התיאטרון הארץ־ישראלי להצגת מחזה בשם "בלשאצר" מאת ה. ראשע. כל ההכנות להצגה זו נגמרו ועתה נגש התא״י לחלק המעשי. המחזה יוצג על ידי מ. גנסין• את המוסיקה כותב הקומפוזיטור י. אחרון׳ והצייר א• מינדז׳ין קבל עליו את עבודת התפאורה והתלבשות. המחוללת הידועה י. קלמט מציגה את המחולות. מלבד אלה מתענינים בתיאטודן זה הא׳ 2בוטינ0קי׳ אשר התמכר אל למוד המבטא העברי הנכון׳ שיש לו ערך רב לבמה׳ והד״ר פרלמן׳ המורה להם תנ״ך וספרות. אם הצדדים החמריים לא יעכבו׳: יש לקוות כי עוד בתחלח ימי האביב יראה הקהל הברליני את פרי עבודתו של התיאטרון ד׳ארץ־ישראלי. המנזר הפרנציסקני בטולידה'׳ אריאם ־די־אנצינס• טענתו של ארגול נתבטלה על ידי זה׳ שבשביל הכנת הציורים ניתן לאמנים כתב־יד אחר׳ שהיה מונח בקתדרלה של טולידה• באופן זה לא נשאר עוד להרב שום מוצא והיה מוכרח׳ בהיותו גם הוא נתין האורדן׳ לקבל על עצמו את העבודה שארכה שמונה שנים. תערוכת י• ריבק. דרך יצירתו של המציר י• ריבק מעידה על רצון חזק וכביר. מה שלאחרים הוא רק משחק וצעצועים או להיטות אחרי המודה׳ אצלו הוא תמיד מאורע־חיים מלא־עמל. משום כך אין ריבק יכול לפשוט את הקוביזם כמו שפושטים בגד בלה׳ אלא הוא מוברח לשוב אליו בבל פעם. והוא ידע להעמיקו ולגלות בו פנים חדשות. צורת־סגנון זו עלולה עוד׳ כנראה׳ לתת אמצעי בטוי הכי-מתאימים להפשטות המסטיות׳ שהוא נגרר אחריהן. התערוכה ממפעליו׳ שהוצגה בסוף דצמבר "בבית הלשכות" בברלין נתנה לנו יכולת להשוות בין יצירותיו הקודמות והאחרונות. נאספו כאן 15 תמונות משנות 1916-17 (שלש מהן: "בית הכנסת הישך, "ביהכ״ג בשקלוב׳/ ו״הזקן" נתפרסמו ב״רמון" חוברת א׳), המקור משרטוטיו לה״עירה". (נתפרסמו זה לא כבר) והמון ציורים ותמונות מן השנים הבי אחרונות. מלבד זה הוצגה הסריה של 12 תאורי־פוגרום (לובקי) כאקוורל׳ שעדין לא נתפרסמו. מכס בנד וי. ריבק. שני האמנים הציגו את יצירותיהם בגלריה טוורדי בברלין׳ הראשון נתן ביחוד ציורים ממערכת הדומם: השני - בין השאר׳ את »מונתו של הסופר נסתר. מרק שורץ• בנובימבר הוצגה בקלוב של האמנים "פולניה" בורשה׳ תערוכת סקולפטורות של האמן היהודי מרק קורץ• הללו היו תבליטים בנתשת ונחשת־ קלל בסגנון עממי ובתוכן עברי לקוח מספורי המקרא וממנהגי החיים של היהודים• יוסף זיידנבייטל• אגודת־האמנות היהודית בורשה סדרה בבית הקהלה היהודית תערוכת־זכרון מציוריו ושרטוטיו של האמן המנוח יוסף זיידנבייטל׳ שמת בלא עתו לפני זמן־מה• דוד כהן♦ בנובימבר הוצגה בגלריה של הולבין בוינה תערוכת־זכרון מפרצופים׳ ציורי מנהגי החיים ושרטוטים משל האמן המנוח׳ דוד כהן׳ שמת בשנת 1922׳ והיה מפורסם בפעולתו על שדה התנוך• המנוח יצא מבית מדרשם של איזנמנגר ופילוטי והיה מטפח ג׳נר נוח ועדין• בתור פורטרטיסטן היה חביב מאד על הצבור הוינאי• אליהו גינצבורג• מטעם הממשלה הרוסית נמסר לאקדימקן אליהו גינצבורג ליצור תכנית בשביל מצבת זכרון לפליבנוב• העבודה כבר נשלמה ובקרוב תעמד המצבה בפטרוגרד• ליאץ שסטוב על פסקל• ליום הזכרון של שלש מאות שנה להולדת פסקל׳ אשר הוחג אצל כל עמי התרבות׳ בדאי להזכיר ביחוד מחברתו של הפילוסוף והמבקר היהודי־הרוסי׳ ליאון שסטוב׳ שהוקדשה לפעולתו הפלוסופית של פסקל• מחברת זו יצאה בשם "ליל גת־שמן" בשורת ה״מחברות הירוקות"׳ המופיעות בפריז על ידי דניאל הלוי• שסטוב מחזיר את העטרה ליושנה ותותר למצוא בתנ״ך את יסודותיה של הפרובלמה על ״חסד האלהים לענויו״ — זו הפרובלימה׳ שפסקל 1ענ.ןוןיףטן מעמידה במרכז הסתכלותו• החומר הכי־ עשיר לזה שאב מתוך תאור דמויותיהם של איוב וישעיהו• דר• יצחק שיפער׳ געשיכטע פון יידישער טעאטער־קונסט און דראמע פון די עלטסטע צייטן ביז 1750׳ מיט 19 בילדער• ערשטער באנד. ווארשע׳ פארלאג ״קולטור־ליגע״ 1923. - הספר המונח לפנינו חשוב מאד במקצע החקירה הזה וממלא מקום חסר בספרותנו ההיסטוריוגרפית. המחבר אסף חומר רב ועבדו בדרך שטתית. אנו מקוים לשוב עוד להופעה זו באחת החוברות הבאות. להקולטור-ליגע אנו חייבים תודה בעד הוצאתו של מפעל חשוב זה. - אנו מקדמים בשמחה את התחדשותו של "השלח" בעריכתו של הד״ר י. קלוזנר בירושלים. האמצעים החמריים להתקיימותו של הירחון הזה׳ התופס מקום חשוב בל כך בספרותנו׳ נוצרו על ידי אגודת חובבים באמריקה ויש תקוה׳ שמעתה תהיה הופעתו של "השלח" מובטחת• זלמן רובשוב׳ על תלי בית פרנק׳ רשמי אופנבך. נדפס ראשונה בשם "עקבות אחים אובדים" ב״האדמה"׳ ירחון של אחדות־העבודה בארץ־ישראל בעריכת י• ח. ברנר(תר״ף׳ חוברת ו׳) וי״ל מחדש ע״י אברהם בן שמואל הורודיש ומשה בן שמשון מרק® בברלין׳ בבית הדפום של ו• דרוגולין בליפסיא׳ עם מלואים ותקונים של המחבר בצרוף תמונות עתיקות וחדשות׳ בשנת תרפ״ג לש״ק. ציור מלא ענין מבקורו של המחבר באופנבך שנעשה ביהוד לשם אסיפת חומר על ימיהם האחרונים של הפרנקיסטיס• מר רובשוב מכניסנו לארמון הנסיך