Rimmōn · 1923-01-01 · 6 (1923) · p. Seite 19 (יט)

על דרכים במערב : T ־ ־ :־ T מי!לו ואינם מתפקעים:בנגינה׳ הפראית! : r : - 1: - : T - נ T מיתרים מציתים לחמש א$יבעות , שהן מנשכות משני בןנליהן׳ בלהט הפצע בבשר הצומק׳ בקללת גרון שנחר מאע^קה• וחמש אצבעות באלה מגירות : V •* T T 5 V ” T ־־ מה נוקב פל סלע ומעו־פל שמים! מה מוצץ השרף מני ענפי אילנות• מה אומר לכלב שעש לצהל ויפה את ראשו האמלל עד מות• על ךרכים במערב- אנכי בן־הפקר׳ נכדם של אותם הגולים הקדומים• שטלית הזהב לא נפלה מפתפם V ־ * ־ T! ■ T J T TT ור?לי׳?לקתן בדרך׳ מנגנות כמו:עלי פסנתר׳ שאין?דו?מתו׳ נגינה מזרחית- T S י :T אח׳ פך! תמיד סלד בי רן המד אחר רן פרא׳ לא־קלסי׳ שריטמוס של ים לו ובשעה ׳!?גוי ב?גד מגהץ ך,אם לא זכךתי: מתגולל גוף אחר באדר מבודר ורחב השולים על שכבת חול זהב׳ ־־ ־ I ־* TT אל נכח הזרם׳ והוגה רק זהב V S ־ TT I ותכלת ומים- TT עתה׳ ברדת הזגן־ב הגדול הרב בדמדומיו׳ T I J T T על כתפות אילפה והיא מהממת למו־גלותיה יוצאה בבואה שלה משגעת J T V T T T t \ “־ לרקד ךקודה• לחמה הגוועה ־• ־* T ־־ 5 T בצעיפי האשות הבוערים: חולה - על דרכים במערב ופני אל סוף היבשה ** : T * ־־ ־ :־־V —T T י T T של אךמת אירפה• החמה צומקת בשחק׳ שהע, למאכל לאודי העשן — בגנגם :הקדוש יט אדם בורח כמני׳ אך נוצרי מלדה׳ לשתות טהרה TT!T t * ואנכי לנחל העברי אדוןה׳ לצנן שתי עיני שדוו מראות את הצלבים וגתיות קדם באפל נהרות — אנכי שמעתי דנתן הכבושה J-T * T• ־ TT > ־־ T I מכמה נהרות• ־־ T J T איך אמשה כל גתית?! איך אמשה לי גתית לב:עבור- על דרכים במקרב פה הלכו בךיוני אל שערי רומא ומשכו מרכבות T 5V 5 T T ••“5 — ודמדמו גויות פה הלכו;המוני מןדוי אל דחי לגולה במערב: דם נגר כמים׳ T“ T * T רגלים בצקו׳ ונחש הנתשת מבתר שמןם׳ שהמה כה קלויים ושורפים צמרות של עצים .חסונים׳ בע?תי ךרכים ב2ך?תי ךרכים לי בארות דמים שאין עין רואה?מלכות הנוצרים — וףבל כי אי־אפשר לש?ת עולמית על־כל פי־באר פה׳ ב:ך?תי ךרכים׳ וגתית על פרך ערוכת־מיתרים! מיתרים מציתים לסלוד הדמים t T ־ 5 * 5 * -T ולאלם הנפש במדוד, השאג